קרינה בלתי מיננת- ספק פיקוח נפש?

כיום מתחילה מודעות לנושא בדיקות קרינה בלתי מיננת לבתים מדובר בקרינה ממכשירי חשמל ובעיקר מכבלי חשמל ברחובות שמציבה חברת החשמל. רשת החשמל במתח נמוך גבוה ועליון הוגדרה כגורם מסרטן אפשרי בערכים מסוימים ובעיקר לילדים וזאת ע"י מחקר רפואי בתנאים מסוימים . כדי לסבר את האוזן נגדיר את רמת הקרינה שדווחה במחקר כמסוכנת מ 2 מילגאוס ומעלה.דא עקא שכיוון שאין מחקר החלטי וודאי שקובע סכנה מסרטנת בוודאות, ארגון הבריאות העולמי קבע בשנים עברו רמה של 1000 מיליגאוס כמסוכנת לציבור. במדינות אחדות בארופה אימצו את המלצת המחקר הנ"ל וקבעו את רמת 2 המיליגאוס ומעלה, כמסוכנת. המשרד לאיכות הסביבה בארץ המליץ לציבור (כהמלצה בלבד אך בלי לחייב את הרשויות וחברת חשמל) להשמר מערכים של 10 מיליגאוס ומעלה תוך שהם טוענים במפורש שהם עשו זאת כאיזון ומיצוע ופשרה כלכלית בין ההמלצה הרפואית שקיימת אך אינה החלטית לבין הנטל הכלכלי על המדינה וחברת החשמל שאם יקבעו את הסף שהומלץ כאמור מבחינה רפואית שהוא נמוך הדבר יצריך תקציבי ענק. שאלתי היא מה עמדת התורה ביחס לדבר שהוא ספק מבחינה מדעית אך נוטים לקבלו כמסוכן ומסרטן ושהתקן ומנהג המדינה בו אינו מושפע רק מעניינים רפואיים. האם אדם צריך לעזוב מקום או לא להכנס למקום שהוא יודע שיש בו ערכים גבוהים מהתקן הרפואי אך נמוכים מהתקן הרשמי .הלכה למעשה האם מותר לגור עם ילדים בבית שהוא חשוף ל5 מילגאוס שזה גבוה מהסף המומלץ על ידי המחקר אפילו שהמחקר עצמו מסתפק בוודאות הסכנה או שכיוון שהמדינה עדיין לא מחיבת תקן נמוך כזה ומסתפקת בהמלצת 10 מיליגאוס אזי הדבר מותר לסכן ילדים מספק. יצויין שבתי המשפט בארץ כבולים ופוטרים את חברת חשמל בנזק שנגרם לאדם אם הקרינה היא פחות מ1000 שכן רשמית הרמה הזו היא התקן התקף בארץ וברוב מדינות העולם וחברת החשמל עומדת בו. הייתי רוצה לדעת למעשה אם מותר לקנות בית שהוא בגדר התקן אך גבוה מהמחקר הרפואי הידוע. מצד אחד הרגש מאוד מפריע מצד שני אין שום הוכחה ודאית לסכנה?