תשלום על פרוצדורה רפואית שלא הצליחה
שאלתי הינה: באם נזקקתי לטיפול שורש בשל בעיה באחת מתעלות השן, פניתי לד"ר מסוים שהתקשה בטיפול ולפיכך, שלח אותי לד"ר אחר שהוא מומחה המתמחה בטיפולי
איך מגדירים חולה שיש בו סכנה? אני אחות במחלקת ילדים בהדסה עין כרם. האם עלי לנסות להגדיר לפני הטיפול בכל ילד מה הגדרתו ההלכתית?
אין אצלנו כתבניות. מה שאני לא אעשה אחות יהודיה אחרת תעשה. מה עם כיבוי צלילים, כיבוי מכשירים, וכו'?
אם יש מקום לשיחה עם רב הממוקצע בהלכות רפואה אשמח מאד
תודה
גמר חתימה טובה
לענין הגדרת חולה שיש בו סכנה, ראי מה שכתב פרופ' א"ס אברהם (ספר-כיס "דיני החולה בשבת, ביום טוב וביום הכיפורים, הוצאת מכון שלזינגר 1995), בפרק "הגדרת סוגי החולים ומלאכות המותרות עבורם" (עמ' 7-14).
לגבי כיבוי מכשירים (לא הדלקתם) רצוי מאד בשינוי.
לגבי הדלקה – אם לא מדובר בחשש פיקוח נפש -יש לדון באופן נפרד בכל מכשיר, תוך כדי הבהרת הנסיבות הרפואיות בהן הוא נדרש.
ראי גם שו"תים #4469 ; #2715 ; #2059.
בעת הצורך את רשאית להתקשר לרב ד"ר הלפרין (רצוי בשעות הערב) בטלפון 052-2602349.
שאלתי הינה: באם נזקקתי לטיפול שורש בשל בעיה באחת מתעלות השן, פניתי לד"ר מסוים שהתקשה בטיפול ולפיכך, שלח אותי לד"ר אחר שהוא מומחה המתמחה בטיפולי
שלום, 6 חודשים אחרי לידה רביעית,הנקה חלקית,לא מקבלת מחזור בהנקה, מתענינת בהתקן תוך רחמי – מירנה, סובלת ממגרנות הורמונליות וחוששת מהחמרתן,אך מוקסמת מהרעיון שלאחר תקופת
בניתוחים כאשר מסירים רקמות, מה קורה להן אח"כ? האם הן נקברות? האם ההלכה מחייבת קבורתן? מי עוקב אחר העניין? בנוסף, כאשר נשלחות רקמות לבדיקות מעבדה,