בדיקת זרע – במצב של הידרוצלה ללא עדות לווריקוצלה
שאל אותי מישהו כבן 40 שהרופא אמר לו שיש לו הידרוצלה ללא עדות לווריקוצלה:א. האם מובנת הפניית הרופא לבדיקת זרע?הבן אדם נראה לי בפאניקה ועל
שאלה:
שלום,
בבית החולים בו אני עובדת כאחות, יש כתבניות, שהמטרה שהן יעשו את מה שאסור לנו בשבת. הבעיה שיש כתבנית אחת לכל מחלקה ובדר"כ אנחנו צוות שברובו דתי. מספיק שהיא הולכת רגע עם אחות אחרת לחדר, זה מאוד מעכב את מהלך המשמרת.
במידה ואלו דברים דחופים אני כמובן עושה לבד ומשתדלת בשינוי, אבל כשאלו לא דברים בהולים אני בהתחבטויות האם לעשות לבד או לחכות שהכתבנית תהיה פנויה. מה שבטוח, זה מאוד מעכב לי את מהלך המשמרת שגם ככה היא בדר"כ מאוד פעילה.
אני דוחה דברים לא חשובים לעשות אחרי הבדלה (אם אני עובדת משמרת שבת ערב) דבר שגורם להמון לחץ בזמן הזה עד סוף המשמרת.
אמנם זה לא פוגע בחולים ישירות ובטח לא בנפש, אך אני מרגישה שזה פוגע לי ברצף המשמרת ובכך בעקיפין פוגע גם בהם.
האם יש אפשרות שמלכתחילה אני לא אסמוך על הכתבנית ורק אם היא נגישה מספיק אני אשתמש בה?מה הדברים היותר חמורים שעדיף שהיא תעשה? (כתיבה וכדו'?)
תודה רבה,
(-)
תשובת הרב ד"ר מאיר פרנקל:
שלום וברכה,
יישר כח על עבודתך החשובה בבית החולים.
זה מאד עוזר שיש כתבניות במחלקה, אך חשוב לזכור שיש בהלכה תנאים לשימוש בנכרי בעבודה בבית החולים.
מהיכרותי עם מחלקות בית החולים, עבודתך בבית החולים במחלקת האשפוז כוללת לרוב טיפול בחולה המוגדר הלכתית כחולה שיש בו סכנה או לפחות חשש סכנה (מטופלים עם זיהום חריף, בעיה נשימתית, חום גבוה לא מוסבר, דהידרציה הדורשת מתן נוזלים בוריד, אי ספיקת כליות, מחלה אונקולוגית/המטולוגית, חולים אחרי ניתוחים וכד'). אם את מתרשמת שאין זה כך אנא שאלי שוב ספציפית על המקרים בהם אינך חושבת שזה כך.
בחולה שיש בו סכנה הכלל הוא, לפי רוב הפוסקים, שהטיפול צריך להיעשות לכתחילה ע"י יהודי. כך פסק השולחן ערוך (אורח חיים, סימן שכח) ורבים מנושאי כליו. גם מיעוט הפוסקים, ובהם הרמ"א וסיעתו, הסוברים שיש להעדיף טיפול ע"י נכרי, התנאי לכך הוא שהעברת הטיפול לידי נכרי לא תעכב את הטיפול ולא תפחית מאיכותו. נקודה זו תלויה בהערכה שלך במציאות בשטח, האם הטיפול מתעכב או נפגע כשאת מחכה לנכרי שיתפנה לבצע מלאכה.
למעשה, בחולה שיש בו סכנה, לכתחילה אין להעביר את הטיפול לידי הנכרי, וזה כולל את כל צדדי הטיפול בחולה, כלומר גם לקיחת מדדים, החלפת סדינים, הכנת אוכל והאכלה וכו', ולא רק מתן תרופות בלבד (וכדעת ה"מגיד משנה" בסוגיה זו). מה גם שבמציאות שאת מתארת השימוש בנכרי מעכב את סדר הטיפול, ואז גם לדעת הרמ"א אין להמתין לנכרי.
אגב, גם לענין ביצוע מלאכה בשינוי שכתבת בשאלתך – אם את עושה פעולה דחופה לחולה שיש בו סכנה והשינוי מעכב אותך – אין צורך בשינוי (וכדברי הרמ"א בסימן שכח שם).
במידה והכתבנית כן זמינה לך בחלק מהמשמרת – נסי לנתב אליה מלאכות שאינן נוגעות ישירות לטיפול בחולה, כמו טלפונים בענייני הסעות וכד', דברים פרוצדורליים, וגם חלק מהכתיבה כפי שאפרט בהמשך. אם אפשר גם הדלקת נורות להט (אם יש עדיין במחלקות).
לגבי כתיבה:
השתדלי ככל האפשר כתיבה במחשב ללא הדפסה. אם יש צורך בכתיבה ידנית, נסי לנתב אל הכתבנית את כתיבת הסיכום הסיעודי לקראת סוף המשמרת, אך אם אין אפשרות כתבי בעצמך בשינוי.
כתיבת מינון התרופות על מדבקות בזמן הכנת תמיסת תרופות, או חתימה על מנת דם וכד' – לדעתי אסור לתת לכתבנית ויש לכתחילה לכתוב בשינוי בעצמך מחשש טעויות. כך גם כתיבת מינון תרופה בקרדקס.
אך הצורך בשינוי מותנה בכך שכתב היד יהיה קריא לחלוטין למרות שנכתב בשינוי.
בהצלחה,
מאיר פרנקל
שאל אותי מישהו כבן 40 שהרופא אמר לו שיש לו הידרוצלה ללא עדות לווריקוצלה:א. האם מובנת הפניית הרופא לבדיקת זרע?הבן אדם נראה לי בפאניקה ועל
בעלי חולה במחלה ממארת ולוקח תרופות כימותרפיות באופן יומיומי דרך הפה. בעלון התרופה כתוב שיש להשתמש באמצעי מניעה חציצתי כמו קונדום מכיוון שהתרופות מופרשות בחומר
שלום רב, ביתי בת חמישה חודשים ויונקת הנקה מלאה מלבד בקבוק מטרנה אחת ביום (רק כשאיני נמצאת). מנסיון העבר, צום יום כיפור גרם לי להפסקת
מהי הבעיה ההלכתית בלחבר אנשים או לנתק אותם ממכשירי הנשמה. ומה אם אנשים אינם רוצים לקבל טיפול מאריך חיים, בגלל שהארכת חייהם גורמת להם לייסורים?