האכלת חולה אנוש (פרקינסון, סרטן)
לרב ד"ר הלפרין שלום,אני מבקש להיוועץ בך לגבי אבי, מאיר חובב (אמי ע"ה הייתה מיודדת עם אמך).אבי, בן 82, חולה פרקינסון במצב קשה (סיעודי מלא),
בע"ה למדתי קורס בסיס של עזרה ראשונה מטעם המכללה לפני שנה בערך ומאז לא עשיתי רענון. נתקלתי לראשונה היום בפצועה של תאונת דרכים, ששכבה על הכביש, ואף אחד מהנוכחים לא ידע מה לעשות כדי לעזור לה. לרגע חשבתי שאולי אני היחידה שיכולה להציל אותה אבל נתקפתי פחד נוראי להתקרב אליה (פחדתי שהיא מתה או תמות מולי) וגם הרגשתי שאני לא באמת זוכרת איך מבצעים החייאה ואני עלולה להזיק לה. האם לאחר שלמדתי את הקורס אני מחוייבת להגיש עזרה לכל אדם הנצרך לכך גם אם מבחינה נפשית אני לא מרגישה שאני מסוגלת וגם אם אני לא זוכרת במאה אחוז את שלבי ההחייאה? לפחות אומר שבמקרה הזה הבנתי מאחד האנשים שהיא פונתה לביה"ח כשהיא בהכרה, אך עצם הרעיון שהייתי יכולה להיות אחראית לחייה של מישהי ולא הגשתי עזרה מציק לי..
האם עברתי על "לא תעמוד על דם רעך"?
תודה מראש
במקום לדון על העבר, חשוב להתכונן טוב יותר לעתיד.
נסי לעבור קורס מתקדם יותר במד"א, קורס שיכלול גם מגע מעשי עם השטח. השתלמות כזו תקל עלייך לפעול נכון בעתיד.
לרב ד"ר הלפרין שלום,אני מבקש להיוועץ בך לגבי אבי, מאיר חובב (אמי ע"ה הייתה מיודדת עם אמך).אבי, בן 82, חולה פרקינסון במצב קשה (סיעודי מלא),
אני כבר הרבה זמן אין לי חברה ואנ יחושב ללכת עם מישהי ולקיים איתה סקס לפי הדת זה לא טוב גם אני לא יכול כל