עזרה רפואית לאוייב
האם ישנה חובה רפואית, מוסרית או אתית להגיש עזרה רפואית לאוייב פצוע ומנוטרל בשדה הקרב כאשר אין חשש לסיכון עצמי? אנא עיזרו לי בדחיפות לצורך
בע"ה למדתי קורס בסיס של עזרה ראשונה מטעם המכללה לפני שנה בערך ומאז לא עשיתי רענון. נתקלתי לראשונה היום בפצועה של תאונת דרכים, ששכבה על הכביש, ואף אחד מהנוכחים לא ידע מה לעשות כדי לעזור לה. לרגע חשבתי שאולי אני היחידה שיכולה להציל אותה אבל נתקפתי פחד נוראי להתקרב אליה (פחדתי שהיא מתה או תמות מולי) וגם הרגשתי שאני לא באמת זוכרת איך מבצעים החייאה ואני עלולה להזיק לה. האם לאחר שלמדתי את הקורס אני מחוייבת להגיש עזרה לכל אדם הנצרך לכך גם אם מבחינה נפשית אני לא מרגישה שאני מסוגלת וגם אם אני לא זוכרת במאה אחוז את שלבי ההחייאה? לפחות אומר שבמקרה הזה הבנתי מאחד האנשים שהיא פונתה לביה"ח כשהיא בהכרה, אך עצם הרעיון שהייתי יכולה להיות אחראית לחייה של מישהי ולא הגשתי עזרה מציק לי..
האם עברתי על "לא תעמוד על דם רעך"?
תודה מראש
במקום לדון על העבר, חשוב להתכונן טוב יותר לעתיד.
נסי לעבור קורס מתקדם יותר במד"א, קורס שיכלול גם מגע מעשי עם השטח. השתלמות כזו תקל עלייך לפעול נכון בעתיד.
האם ישנה חובה רפואית, מוסרית או אתית להגיש עזרה רפואית לאוייב פצוע ומנוטרל בשדה הקרב כאשר אין חשש לסיכון עצמי? אנא עיזרו לי בדחיפות לצורך
בפנייתי הקודמת דרך האתר, שאלתי אם אני רשאית לשתות בט` באב, כאשר אני בהריון בחודש רביעי, לאחר שמתוך ארבעה הריונות בעבר שניים הסתיימו בהפלות ללא
בס"ד האם ניתן להתיר באופן זמני בקונדום לזוג נשוי עם שני ילדים כאשר האשה חולה וע"מ ששלום הבית לא יופר וכמובן שבהמשך אפנה לרופא נשים
שלום! אני סטודנטית לסיעוד, ועובדת במקביל בבית חולים, גם בשבתות. רציתי לשאול מה מותר ומה אסור לי: האם מותר לי לכתוב את ערכי הסוכר של