צום יוה"כ (תשע"ד) לנער בהתאוששות מהפרעת אכילה
שלום אנחנו הורים לילד בן ארבע עשרה וחצי שלפני שנתיים סבל מהפרעת אכילה והגיע לתת משקל מסוכן . הוא טופל במחלקה להפרעות אכילה בבית חולים
האם ישנה חובה רפואית, מוסרית או אתית להגיש עזרה רפואית לאוייב
פצוע ומנוטרל בשדה הקרב כאשר אין חשש לסיכון עצמי? אנא עיזרו לי בדחיפות לצורך עבודה סמינריונית במשפטים! תודה מראש!
הנושא מוצג כאן בצורה כללית מדי.
ניתן לענות ברמת העיקרון:
יש חובה מוסרית לטפל גם בפצועי אויב.
השאלה נוגעת לסדרי קדימויות.
למשל:
בעת קרב כשניתן לטפל בפצוע אחד מתוך שניים, האחד הוא חייל שלנו, והשני פצוע אוייב, כאן נכנסים לשיקול גם נושאי קדימויות.
הכוונה בסיסית זו יכולה לעזור לך עכשיו לנתח מקורות בנושא.
שלום אנחנו הורים לילד בן ארבע עשרה וחצי שלפני שנתיים סבל מהפרעת אכילה והגיע לתת משקל מסוכן . הוא טופל במחלקה להפרעות אכילה בבית חולים
בעלי עדיין לא דתי (בע"ה יזכה לשמור תורה ומצוות בקרוב)אני שומרת (משתדלת) תורה ומצוות ב"ה. ויודעת את חשיבותה של מצוות פרו ורבו. ב"ה זכינו ל4
האם צריך, רצוי, או אסור להשתמש בכתבנים בשבת שאינם יהודים, כשמדובר בחדר מיון של בית חולים?