בע"ה למדתי קורס בסיס של עזרה ראשונה מטעם המכללה לפני שנה בערך ומאז לא עשיתי רענון. נתקלתי לראשונה היום בפצועה של תאונת דרכים, ששכבה על הכביש, ואף אחד מהנוכחים לא ידע מה לעשות כדי לעזור לה. לרגע חשבתי שאולי אני היחידה שיכולה להציל אותה אבל נתקפתי פחד נוראי להתקרב אליה (פחדתי שהיא מתה או תמות מולי) וגם הרגשתי שאני לא באמת זוכרת איך מבצעים החייאה ואני עלולה להזיק לה. האם לאחר שלמדתי את הקורס אני מחוייבת להגיש עזרה לכל אדם הנצרך לכך גם אם מבחינה נפשית אני לא מרגישה שאני מסוגלת וגם אם אני לא זוכרת במאה אחוז את שלבי ההחייאה? לפחות אומר שבמקרה הזה הבנתי מאחד האנשים שהיא פונתה לביה"ח כשהיא בהכרה, אך עצם הרעיון שהייתי יכולה להיות אחראית לחייה של מישהי ולא הגשתי עזרה מציק לי..
האם עברתי על "לא תעמוד על דם רעך"?
תודה מראש
במקום לדון על העבר, חשוב להתכונן טוב יותר לעתיד.
נסי לעבור קורס מתקדם יותר במד"א, קורס שיכלול גם מגע מעשי עם השטח. השתלמות כזו תקל עלייך לפעול נכון בעתיד.
שלום רבאבי מחלים מסרטן הגרון וניזון רק מאנשור פלוסהאם הוא כשר לפסח?רב תודות חג שמח
אני מונעת הריון רק בהיתר מרב. יש לי ארבעה ילדים שהקטן מבינהם בן 3. בעלי לפני כשנה וחצי חווה דיכאון, והתקפי חרדה. ברוך ה' עכשיו
Dear Rabbi Halperin, I am a Chicagoan who has tested positive for the 6174 del T mutation of the BRCA2 gene. When I underwent a
