שלום!
עקב ניסיון מלידה ראשונה, אני יודעת שבלידה המתקרבת ב"ה ארצה רק את בעלי שיהיה נוכח איתי ושיעזור לי בלידה. אין עוד משהי, אפילו אמא שלי, שארצה שתהיה שם לעזור לי.
האם יש היתר שהוא יהיה איתי גם הפעם ויגע בי, כמובן שרק כדי לעזור לי ולא לשם תענוג?
2. נוכחות הבעל בחדר הלידה תלויה במחלוקת הפוסקים. המקילים מתירים רק אם קיימת הערכה מבוססת שהנוכחות תקל על האשה במהלך הלידה. ראו את מאמריו של הרב יהודה הרצל הנקין: "נוכחות הבעל בחדר לידה" ספר אסיא ב', עמ' 117-125, ובספר אסיא ו' עמ' 68. וכן מאמרו של הרב משה הלברשטם, באותו השם, שהתפרסם בספר אסיא ב' עמ' 126.
3. אסור לבעל לראות את מקום הלידה. ולכתחילה עליו להשתדל שלא לראות שום אזור הרגיל להיות מכוסה. לגבי מגע לצורך הרגעה, ראו במאמרו של הג"ר שלמה דייכובסקי- "הרגעת היולדת"
אסיא עה-עו, עמ' 116-122 (2005).
לפני כחצי שנה התחתנתי, ומהחודש השני הופיעו דימומים באיזור יום הטבילה, פעמיים ביום ה12 מתחילת המחזור,ופעם ביום ה15 (לפעמים יחד עם לחץ בבטן-לא כאב מחזור).
בני *** האהוב הינו בן ה-9 לוקה באוטיזים קשה. קצרה היריעה מלפרט את עומק המחלה. אך מדובר בילד שאינו מדבר כלל, אינו משחק ומתקשר איתנו
שלום. האם מותר לאחר התשמיש (לא ביאה ראשונה) שהבעל פרש באיבר מת , אחרי מנוחה קצרה להמשיך את התשמיש באיבר חי? כלומר,כאשר הבעל יכול לאחר
