שלום! אני מאוד מתעניין במקורות של נושא פדיון הבן. אני יודע שמקור המנהג נובע ממצוות "קדש לי כל פטר רחם." שניתנה בהקשר מכת בכורות. השאלה שלי קשורה למקורות היהודיים שיש בידינו. מהו המקור העתיק ביותר שמתאר את הטקס? אני לא מדבר רק על דיוני הלכה בנושא, אלא גם ממש על תיעוד ספציפי של מישהו שעושים לו את זה? קצת דחוף… תודה מראש,
מן התורה קיימת חובת הפדיה, ולא נדרש טכס מיוחד לשם כך.
הטקס הקיים היום הוא בן ארבעה שלבים.
א. האב מודיע לכהן שבנו הוא פטר רחם לאמו הישראלית.
ב. הכהן שואלו אז מה הוא מעדיף וכו'.
ג. תשובת האב העונה שהוא רוצה לפדות את הבן כמצוות התורה.
ד. עצם הפדיון, טכס זה נקבע לכל המאוחר בתקופת הגאונים.
ראה בפסקי הרא"ש, מסכת קידושין, פרק ראשון סי' מא, בשם הגאונים.
בנוסף כדאי שתעיין באתר דעת ותפעיל שם את מנוע החיפוש על "פדיון הבן".
כתובת אתר דעת:
https://www.yadsarah.org.il/daat
התחלתי לספור ימים נקיים. לאחר 3 ימים לאחר מתן שתן ראיתי כתם של דימום בהיר מאד ולאחר מכן הוא נעלם ולא הופיע שוב. האם אני
בס"ד שלום! ברצוני לדעת: אם הדימום הווסתי ארך 8 ימים, ביום ה 9 עשיתי הפסק בטהרה ושבוע אח"כ טבלתי. ישנה סבירות שהביוץ כבר עבר, ולא
