דילול עוברים
לכבוד כבוד הרב שלום רב יש לי עבודה בנושא דילול עוברים והיתי רוצה לדעת מהיכן עלי לקחת חומר והאם יש פסיקה הלכתית בעניין והאם יש
נגישות
א.
לכבוד ד"ר הלפרין, אחדשה"ט, ברצוני לפנות אליך בשי נושאים ואודה לך מאוד אם תוכל למצוא זמן מזמנך היקר ולהשיב לי עליהם:
א. לפני כשנתיים שמעתי שיעור שמסרת בבית הכנסת בגבעת-מרדכי. נושא השיעור היה- תינוק שנולד מאם פונדקאית ע"פ ההלכה. בין הדברים הזכרת דיוק שמדייקים מרש"י ש"שם האב" חל משעת העיבור ו"שם האם" חל רק משעת הלידה. נדמה לי שהדיוק הוא מרש"י במס' מגילה בעניין מה שנאמר על אסתר שלא היה לה אב ואם. אודה לך מאוד אם תוכל לכתוב לי יותר פרטים בזה, ואם דיוק זה נמצא בכתובים והיכן.
ב. אתמול נסעתי במונית, והרדיו בו היה דלוק, ודובר שם על קבוצה של "חוזרים בשאלה" שנכנסו לבני ברק במטרה להוכיח לאנשים שישנם מקומות שבהם "ברור" שחז"ל- ואף התורה עצמה – כביכול – טעו במה שכתבו. הם הביאו גמרא שאומרת שזמן עיבורו של ארי הוא שלש שנים ושל נחש שבע שנים (הגמ' נמצאת בבכורות דף ח.), ולטענתם, היום מוכח שזמן העיבור של חיות אלו הינו חודשים ספורים בלבד. כמו"כ הם טענו (כך נדמה לי) שעל אף שבתורה כתוב שהשפן מעלה גירה, היום ידוע שאינו מעלה גירה. נהג המונית מייד החליט "להתלבש" על הנושא ושאל אותי מה יש לי לענות על זה. הרגשתי מאד לחוץ, אך בסופו של דבר עניתי לו שלש תשובות:
1) הגמ' שם גם אומרת שזמן העיבור של "אפעה" הוא "לשבעים שנה" ואח"כ מפרשת הגמ' ש"ימי עבורו" שלש שנים, ומפרש רש"י שכוונת הגמ' היא שה"אפעה" מתעבר רק לאחר שבעים שנה, ועיבורו בפועל הוא שלש שנים. לפי"ז ייתכן שמה שהגמ' למעלה אומרת ש"הארי לשלש שנים" וש"הנחש לשבע שנים" אין הכוונה שימי עיבוריהם בפועל הוא כך, אלא שהכוונה היא שהם מתעברים לאחר שלש שנים (או שבע שנים). אך תירוץ זה מאד קשה כי בגמ' משמע יותר שימי העיבור ממש, אורכים שבע שנים אצל הנחש ושלש שנים אצל הארי.
2) יכול להיות שהטבע של חיות אלו השתנה עם הדורות.
3) ייתכן שהחיה שלה אנו קוראים שפן אינה אותה חיה שהתורה מתכוונת כשהיא אומרת "שפן". ולגבי נחש ג"כ – שהלא בוודאי ישנם מאות סוגי נחשים, אשר הטבע של כל אחד מהם שונה מחבירו, וימי העיבור שלהם ודאי משתנה וא"כ ייתכן שיש סוג מסויים שאצלו ימי העיבור אורכים שבע שנים ואין זה אומר שאין נחשים שאצלם ימי העיבור הם קצרים יותר. לאחר שעבר מעט זמן חשבתי לעצמי, שאולי כל הגישה שלי מוטעית, ואל לנו לחפש תירוצים בדרכים הנ"ל, אלא עלינו לומר שדברי חז"ל הנשגבים אינם כפי שמשתמעים כפשוטם ואין כוונתם כך, אלא שיש בזה סודות ורמזים שאין אנו יכולים להבין אותם כפשוטם. אשמח מאד לשמוע דעתך בנושא זה. בהוקרה ומתוך הערכה רבה י' ל'
א. ר׳ יוסף ענגיל, בספרו בית האוצר ערך ״אב״ הוכיח מסוגיית מגילה (יג, א) שאבהות נקבעת בתחילת ההריון לעומת אימהות הנקבעת רק לאחר הלידה. מבואר בגמרא שם (וברש״י שם) שחז״ל למדו מייתור הפסוק ״כי אין לה אב ואם״ שלא עבר יום שלם בחייה עם אב או אם קיימים: ״עיברתה – מת אביה, ילדתה – מתה אימה״. מכאן הוכיח ר״י ענגיל שאבהות נקבעת בעת העיבור לעומת אימהות הנקבעת בעת הלידה.
ב. אינני זואולוג כך שברמה האישית אינני בקי בנושאי השאלה. אך למיטב ידיעתי רבים וטובים כבר ענו עליה בטוב טעם ודעת , ביניהם הרב דב שטיין, ועוד.
בנוסף, עיין נא בסימן ל"ח מספרי "רפואה מציאות והלכה" (מכון שלזינגר, ירושלים תשע"ב, עמ' 278-298).
ג. כמו כן ראה תשובות אפשריות לשאלות של האירגון המסיונרי החילוני "דעת אמת" בבלוג "הדוס", ורשימת קישורים נוספים.
לכבוד כבוד הרב שלום רב יש לי עבודה בנושא דילול עוברים והיתי רוצה לדעת מהיכן עלי לקחת חומר והאם יש פסיקה הלכתית בעניין והאם יש
יש שיטות להפסיק עם זה (הוצאת זרע לבטלה)? כי אני מנסה כבר הרבה מאוד זמן… תודה מראש (-: (-:
אשתי ילדה ב"ה בי' בתמוז (לידה 5 הריון 7) השתחררה עם הומגולובין 8 , הנקה מלאה לללא תוספים. יש שיפור אבל היא עדיין מאוד חלשה