השפעת התקן מירנה על חיי אישות
אני נשואה כבר 10- שנים. השתמשתי בגלולות כאמצעי מניעה וזה תמיד השפיע על הלבידו. ברצוני להחליף את האמצעי המניעה להתקן מירנה אך אני חוששת מאותה
אישתי בחודש תשיעי ובצום תשעה באב היא תהיה לאחר התאריך המשוער שלה. ברצוני לשאול האם היא תהיה חייבת לצום בתשעה באב או שבגלל שהיא עברה את התאריך יש יותר חשש.
אם אשתך לא תלד עד ט' באב הרי שהיא תהיה אז כבר בחודש העשירי בו עצם התענית אמור לזרז את הלידה כמעט בוודאות. במקרה כזה היא רשאית לצום בתשעה באב עד לרגע שבו תרגיש אפילו אחד מהדברים הבאים:
1. צירים כואבים;
2. ירידת מים;
3. דימום (אפילו דימום קל);
4. הרגשה רעה.
במקרה כזה עליה להתחיל לשתות נוזלים ללא הגבלה של שיעורים.
אמנם מעיקר הדין עדיף שהיא לא תצום כלל בתנאים האמורים. כדאי לדעת את פסיקת הגאון ר' צדקה חוצין המובאת בשו"ת יחווה דעת חלק א סימן מב [הובא לראשונה בקובץ בית הלל שנה ה' גליון א(יז) שבט תשס"ד עמ' כא]:
"והגאון רבי צדקה חוצין המחבר ספר צדקה ומשפט (ושימש אב בית הדין בבגדאד משנת תק"ג עד תקל"ג), תיקן בזמנו שמעוברות ומניקות לא יתענו בתשעה באב, וכדין שאר תעניות, מפני שראה שמרוב החום השורר שם, כמעט היו באות לידי סכנה.
אני נשואה כבר 10- שנים. השתמשתי בגלולות כאמצעי מניעה וזה תמיד השפיע על הלבידו. ברצוני להחליף את האמצעי המניעה להתקן מירנה אך אני חוששת מאותה
שלום אני אשתתף בקבוצת עבודה של המרכז הישראלי להשתלות שתעסוק בשאלה האם ניתן להוסיף ניקוד למי שחותם על כרטיס אד"י. האם יש איזשהו חומר כתוב
קניתי לאחרונה כדור שנקרא advil, ועלתה לי מחשבה אולי יש עניין של כשרות בתרופות??
שלום רב. לצערי עברתי אירוע של מות עובר. בתחילת החודש השביעי. העובר נולד מת ונשלח לקבורה. לאחרונה שמעתי על משפחות שגם להם קרה הדבר, ונתנו