אישתי בחודש תשיעי ובצום תשעה באב היא תהיה לאחר התאריך המשוער שלה. ברצוני לשאול האם היא תהיה חייבת לצום בתשעה באב או שבגלל שהיא עברה את התאריך יש יותר חשש.
אם אשתך לא תלד עד ט' באב הרי שהיא תהיה אז כבר בחודש העשירי בו עצם התענית אמור לזרז את הלידה כמעט בוודאות. במקרה כזה היא רשאית לצום בתשעה באב עד לרגע שבו תרגיש אפילו אחד מהדברים הבאים:
1. צירים כואבים;
2. ירידת מים;
3. דימום (אפילו דימום קל);
4. הרגשה רעה.
במקרה כזה עליה להתחיל לשתות נוזלים ללא הגבלה של שיעורים.
אמנם מעיקר הדין עדיף שהיא לא תצום כלל בתנאים האמורים. כדאי לדעת את פסיקת הגאון ר' צדקה חוצין המובאת בשו"ת יחווה דעת חלק א סימן מב [הובא לראשונה בקובץ בית הלל שנה ה' גליון א(יז) שבט תשס"ד עמ' כא]:
"והגאון רבי צדקה חוצין המחבר ספר צדקה ומשפט (ושימש אב בית הדין בבגדאד משנת תק"ג עד תקל"ג), תיקן בזמנו שמעוברות ומניקות לא יתענו בתשעה באב, וכדין שאר תעניות, מפני שראה שמרוב החום השורר שם, כמעט היו באות לידי סכנה.
אני עושה עבודה על שיבוט וברצוני לדעת מה דעת ההלכה בשיבוט ומה דעת המוסר בשיבוט. ואילו חסרונות ויתרונות יש בשיבוט
לרב מרדכי הלפרין, שלום וברכה!זכור לי מאחד ממאמריך שהיה נושא שהגרש"ז אוירבך היה מחמיר בו והציץאליעזר מיקל, ונושא שבו הגרש"ז מיקל והצי"א מחמיר, וכל אחד
לרב שלום. רציתי לבקש תשובה לשאלה שמאוד מאוד מציקה מה זמן רב. אני חונכתי בחינוך חרד"לי, ולימים נסיבות החיים הובילו אותי להקים בית עם בחור
