צום יום הכיפורים תשע"ד בהריון

השו"ע פוסק – "עוברות מתענות ומשלימות ביום הכיפורים"[1], וכן הורה הגרש"ז אויערבאך – "כל אישה בריאה שהריונה תקין ולא הפילה בפעמים קודמות, אין כל סיבה על פי דעת הרופאים שהצום עלול לגרום נזק לה או לעוברה אלא לעיתים רחוקות מאוד, ולכן מה שלעיתים רחוקות במקרים מיוחדים עלול להיגרם נזק לאישה או לעוברה, אין זה בגדר של סכנה ועליה להתענות כרגיל"[2], "אפילו אם תצטרך לשכב במשך כל יום הכיפורים ולא תוכל ללכת לבית הכנסת"[3].

אולם במידה ותוך כדי הצום התעלפה האישה או אף אם מרגישה שהיא קרובה להתעלף – פסק הגר"מ פיינשטיין שיש בזה חשש סכנה[4], וממילא צריכה לשתות 'שיעורים' עד שישוב כוחה (במידת הצורך שאין די לה בשיעורים – אף יכולה לשתות כרגיל). כאשר אין חשש מוצק שתתעלף, למרות שמרגישה חולשה גדולה צריכה לצום, שכן דרך התענית – יש מצטערים הרבה ויש מצטערים קצת.

למעשה: אם את מרגישה טוב עלייך לצום. אם את מרגישה חלשה עדיף שלא תלכי לבית הכנסת אלא תישארי לנוח בבית, רצוי במקום ממוזג. במידה ותוך כדי הצום את מרגישה חולשה הקרובה להתעלפות – עלייך להתחיל לשתות נוזל מזין (כמו מיץ ענבים טהור – או מהול ב50% מים) בכמויות של פחות 'ממלא לוגמיו'[5], בהפסקה של 4 דק' לפחות בין מנה למנה[6], עד שהרגשת ההתעלפות חולפת. אם את חוששת קודם הצום שמא מדובר בתופעה הדורשת התייחסות רפואית מיוחדת, או במידה ומתעורר כל ספק אחר שיש בו עניין רפואי[7] – יש להתייעץ ברופא האם את צריכה לצום בהתאם למצבך הרפואי ולפנות עם אבחנתו לרב. 

בברכה,
הרב יהודה גולדפישר

---

[1]   שו"ע או"ח סימן תרי"ז סעיף א'.
[2]   הובאו דבריו בספר 'נשמת אברהם' סימן תרי"ז סעיף א'. אומנם דעת הגר"י פישר בספר פני ברוך להקל – "כיום שנחלשו הדורות ועשרות רבות של נשים מפילות ע"י התענית, צריכין כל הנשים המעוברות עד החודש התשיעי לאכול ביום הכיפורים פחות מכשיעור", אלא שלהלכה דחה דבריו בשו"ת ציץ אליעזר חלק י"ז סימן כ' אות ד', וכן דחו דבריו רבים מהאחרונים כמובא בספר 'נשמת אברהם' שם (עיין עוד לגבי צום מעוברת בספרו של הרב מרדכי הלפרין 'רפואה מציאות והלכה' סימן ה' פרק ב').
[3]   בספר 'נשמת אברהם' שם.
[4]   שו"ת אגרות משה או"ח חלק ד' סימן קכ"א.
[5]   הוא שיעור המשתנה מאדם לאדם, ורצוי לבדוק עוד קודם הצום מהו שיעורו – שימלא את פיו – כולל ניפוח שתי לחייו – באופן מקסימלי במים, יפלוט וימדוד את הנפח של המים שפלט. אז יחלק את הכמות זו לשני חצאים. כל חצי כזה, הוא בודאי פחות ממלוא לוגמיו באמור בהלכה, כפי שהורה הגרש"ז אויערבאך זצ"ל. (במידה ולא בדק קודם הצום – מותר למדוד שיעור זה אף ביום הכיפורים עצמו).
[6]   בדרך כלל יש צורך בהמתנה של 9 דקות בין מנה למנה אך כאן, כשהאשה קרובה להתעלפות די בהמתנה של 4 דקות אם ניתן. במידה ואי אפשר לו להמתין 4 דקות בין מנה למנה, ישתדל להאריך זמן ההפסקה עד כמה שיוכל, דהיינו 3 או 2 דקות, ובכל מקרה ישתדל שתהיה ההפסקה של 2 דקות לפחות (שמירת שבת כהלכתה מהדורה תש"ע פרק ל"ט סעיף י"ט).
[7]   בסתם אין להתיר שלא לצום עקב עבר של עילפון בעקבות הצום, היות ולא התברר שאכן מדובר בעניין רפואי הזוקק זאת (ייתכן שלא שתתה די צורכה קודם הצום, שהיה יום חם במיוחד, שלא נחה ואיבדה נוזלים רבים בפעילות יתר, ועוד כהנה וכהנה סיבות שאינן קובעות פטור עתידי מלצום). אולם בהחלט ייתכן ומדובר בעניין רפואי הזוקק שלא תצום (כגון חוסר ברזל וכדו') – בכדי לברר זאת יש לפנות לרופא ולשמוע בהוראתו לפי הבדיקות הרפואיות שייעשה.