שלום וגמר חתימה טובה
אשתי בהריון בשבוע ה25 אחרי טיפולי פוריות. מלבד זאת היא חולת סוכרת ומטופלת ע"י כדורי מטפורמין אשר מצליחים לאזן אותה על הגבול ואם אינה אוכלת כמה שעות כבר רמת הסוכר בדם יורדת. מצבה בסוכר הוא על גבול קבלת זריקות אינסולין. שאלתי האם היא צריכה לצום ביום הכיפורים?
אם לא, עליה לברר איזה כמות של נוזלים ו/או מזון מוצק היא חייבת לקבל במהלך היום. רק אחרי קבלת כל הפרטים הללו ניתן לענות לשאלתך.
ברוב המקרים בהם אסור לצום ניתן להסתפק באכילה ו/או שתיה פחות מכשיעור. את הפרטים ההלכתיים על אכילה ושתיה פחות מכשיעור כדאי לקבל מהרב המקומי.
שתי הערות נוספות:
א. לגבי שתיה, פחות מכשיעור בדרך כלל פירושו שתיית מנה של נוזלים (לא רק מים אלא גם נוזלים ממותקים) בנפח של עד 40 סמ"ק בהפסקות של 9 דקות בין מנה למנה.
לגבי אכילה, פחות מכשיעור פירושו אכילת מזון בנפח של עד 30 סמ"ק (נפח מגירה של קופסת גפרורים מצויה) בהפסקות של 9 דקות בין מנה למנה. [אין צורך בהפסקה מיוחדת בין מנת שתיה למנת אכילה, ולכן אם עבר הזמן הנדרש מהאכילות והשתיות הקודמות מותר לשתות מנה של פחות מכשיעור ומיד לאחריה לאכול מנה של פחות מכשיעור]
ב. מי שנוהג על פי ההלכה ושותה ואו אוכל ביום הכיפורים מטעמים של סכנה, איננו עובר שום עבירה, אלא אדרבה, הוא מקיים את המצוה החשובה של "ונשמרתם מאד לנפשותיכם"
לגבי חריגה או אי-חריגה מהדיאטה בסעודה מפסקת- גם נקודה זו משתנה מאדם לאדם, ולכן צריך לברר אותה עם הרופא המטפל.
ג. הדבר החשוב ביותר ביום הכיפורים הוא הצום. ולכן אם הברירה היא בין צום והישארות בבית לבין הליכה לבית הכנסת בלא צום מלא – התורה מחייבת לבחור בצום ולהשאר בבית.
יתר על כן, גם מי שחייב לאכול או לשתות במנות של פחות מכשיעור, אבל אם ילך לבית הכנסת יצטרך להגדיל את נפח הנוזלים שיידרש לשתות, גם אז אסור לו ללכת לבית הכנסת אלא להישאר בבית.
שלום כבוד הרב, אני אחות במחלקת יולדות, גרה ביישוב מרוחק (מרחק כשעה ממקום בית החולים בכביש שקט שאין בו הרבה תחבורה). ברצוני לשאול אם מותר
האם מותר לקבל תרופות כימיות שמדכאות את היצר המיני כדי להתמודד עם דחף מיני נורא? אני במשפט על אונס (קטינים וגברים) והציעו לי את זה
עברתי נתוח ראש בשנת 1993, עקב גידול בממאירות נמוכה. בנוסף טופלתי בכימוטרפיה, הקרנות, רדיוכרוגיה. בעקבות הנתוח אני סובל מהתקפים אפילפטיים, ומטופל תרופתית. בשנת 2000 סבלתי
