צום תשעה באב בהריון (חודש שמיני)

א. אם הריון נחשב כהריון בסיכון, למשל עקב דימומים שאירעו במהלכו, אז אסור לחלוטין לצום בט' באב. הריון שנוצר בעקבות טיפולים תרופתיים לאחר תקופה של קשיי פוריות, מוגדר כהריון בסיכון בגלל אחוז גבוה יותר של הפלות הכרוכות בו.
מסיבה זו, בהריון כזה אין לצום בט' באב.

באופן כללי, כשמדובר בהריון רגיל ללא סיכונים מיוחדים, אזי עד תחילת החודש התשיעי הכלל הוא שאישה בהריון רשאית להתחיל את הצום עד לרגע בו תרגישי אחד מהדברים הבאים:
1. צירים כואבים; 2. ירידת מים; 3. דימום (אפילו דימום קל); 4. הרגשה רעה.
במקרה כזה על האישה ההרה להתחיל לשתות נוזלים ללא הגבלה של שיעורים.
ב. כמו כן כדאי לדעת את פסיקת הגאון ר' צדקה חוצין המובאת בשו"ת יחווה דעת חלק א סימן מב [הובא לראשונה בקובץ בית הלל שנה ה' גליון א(יז) שבט תשס"ד עמ' כא]:
"והגאון רבי צדקה חוצין המחבר ספר צדקה ומשפט (ושימש אב בית הדין בבגדאד משנת תק"ג עד תקל"ג), תיקן בזמנו שמעוברות ומניקות לא יתענו בתשעה באב, וכדין שאר תעניות, מפני שראה שמרוב החום השורר שם, כמעט היו באות לידי סכנה. (וכמ"ש נכדו הרה"ג צדקה חוצין ז"ל בהקדמתו לשו"ת צדקה ומשפט). ולכן גם במקומות אלה אם המעוברת או המניקה יש להן חולי, אפילו אין בו סכנה, אין להן להתענות אף בתשעה באב. ונכון לעשות שאלת חכם בכל מקרה, כמאמר חז"ל (באבות פרק א'), עשה לך רב והסתלק מן הספק."
ג. מתחילת החודש התשיעי (שבוע 37), הצום עלול לזרז את הלידה, ומשום כך יש חשיבות רבה למהירות ההגעה לבית החולים, כדי למנוע מצב של לידה מהירה במצב של התייבשות.
ראי במאמרי על דרכו של רש"ז אויערבאך בהלכות רפואה ופקוח נפש, ספר אסיא ט עמ' 195-239, בשער החמישי שם. במצב כזה יש צורך להתייעץ גם עם רופא וגם עם מורה הוראה.