צום תשעה באב בהריון (טרימסטר שלישי, לאחר דימומים)

תשובת הרב חזות:

א.      נפסק בהלכה שכל חולה פטור מתעניות של ד' תעניות, ובכללם צום ט' באב, משום שבמקום חולי לא גזרו מחכמים. [1]

ב.       דעת הפוסקים בגדר אישה המעוברת חלוקה. אם דינה כחולה או כבריאה המחוייבת בתענית ככל הבריאים. רוב ככל הפוסקים סוברים שצריכה להתחיל להתענות, ואם חשה חולשה או שינוי במצב בראיותה תפסוק מלצום מיד. ואילו הגאון רבי צדקה חוציין זצוק"ל (מבבל) הגאון רבי ישראל פישר זצוק"ל והגאון רבי משה הלברשטם זצוק"ל סוברים שכל מעוברת לא תתענה כלל מחשש היזק לעובר, ומשום כך דינה כחולה ופטורה מהתענית.

ג.        מעוברות המצטערות הרבה אסורות להתענות.[2] ובכלל זה אישה חלושה או שמצב ההריון נתון בסיכון מסוים מחמת חולי גופני, כדימום במהלך ההריון וכדומה.(על כן ראוי וחשוב להתייעץ עם חכם או רופא אודות כל חולי בפני עצמו).

ד.       אשר על כן כאשר הדימום פסק, ומצב העובר איננו בסכנה. על אף כן, יש להחשיב את הריון ברמת סיכון קלה עבור העובר. ובשעת  צום התענית יכול להביאו לכלל סיכון.

ה.      והיוצא להלכה- שאין להתענות במצב שכזה מחמת חשש סיכון לעובר, ומותרת באכילה ושתיה כרגיל, וכפי הנדרש לרפואתה. וכמובן שאין להרבות באכילה או שתיה מופרזת שלא לצורך רפואתה.

---

[1] שולחן ערוך (או"ח תקנד-ו).

[2] רמ"א (תקנ-א).