צום תשעה באב לאחר צנתור
שלום, לפני כחודש וחצי עברתי צנתור טיפולי עם הכנסת סטנט עקב חסימה של 80% בLAD. למזלי תפקוד הלב לא נפגע ועל פי בדיקת האקו תפקוד
שלום.
שלשת שאלותיי הן:
א) האם כשהלב מפסיק לעבוד אפשר להניח ע"פ ההלכה שהאדם כבר לא בחיים?
ב) האם נשמתו יוצאת רק כאשר גם המח לא מתפקד?
ג) נהוג לקבור אדם שנפטר בהקדם האפשרי אך מה קורה אם הוא נקבר וחוזר לחיים ב"מוות קליני"?
אודה לתשובתכם.
התשובה שלילית. עצם הפסקת פעולת הלב איננה מעידה על מות על פי ההלכה, אלא אם כן הופסקה גם הנשימה ויש לנו הוכחה שהפסקה זו כבר לא הפיכה.
סימן כזה יכול להיות היעדר דופק, יחד עם היעדר נשימה במשך פרק זמן של 15-30 דקות.
לשאלה ב)
מהי בדיוק נשמה, זו שאלה לגמרי לא פשוטה. אך העיקרון הוא שהנשמה יוצאת רק ברגע בו האדם מוגדר כמת, לא קודם לכן ולא אחר כך.
לשאלה ג)
אסור לקבור את המת רק על סמך מוות קליני, שהוא בהגדרה מצב הניתן לשינוי, ולכן איננו מוגדר כמות על פי ההלכה.
שלום, לפני כחודש וחצי עברתי צנתור טיפולי עם הכנסת סטנט עקב חסימה של 80% בLAD. למזלי תפקוד הלב לא נפגע ועל פי בדיקת האקו תפקוד
אני מניקה כבר שנה וחמישה חודשים וללא מחזור. לפני כחצי שנה שמתי התקן תוך רחמי (ללא הורמונים). וכאמור: ללא מחזור וללא שום כתמים. בשבועיים האחרונים
האם שימוש בעט שנמחק מעצמו הוא פיתרון טוב עבור עבודת בית חולים של אחריות הצריכות למלא מידע רפואי ומעקבים בשבת?