קביעת רגע המוות (לב, מח) וקבורה

לשאלה א)

התשובה שלילית. עצם הפסקת פעולת הלב איננה מעידה על מות על פי ההלכה, אלא אם כן הופסקה גם הנשימה ויש לנו הוכחה שהפסקה זו כבר לא הפיכה.

סימן כזה יכול להיות היעדר דופק, יחד עם היעדר נשימה במשך פרק זמן של 15-30 דקות.

לשאלה ב)

מהי בדיוק נשמה, זו שאלה לגמרי לא פשוטה. אך העיקרון הוא שהנשמה יוצאת רק ברגע בו האדם מוגדר כמת, לא קודם לכן ולא אחר כך.

לשאלה ג)

אסור לקבור את המת רק על סמך מוות קליני, שהוא בהגדרה מצב הניתן לשינוי, ולכן איננו מוגדר כמות על פי ההלכה.