קדימויות בטיפול בפצועי אירוע רב נפגעים

בישראל אין חקיקה מפורשת בנושא שאלתך. אך בפועל, ככלל, הקדימויות נקבעות על ידי המצב הרפואי של הנפגעים, או Triage בשפה המקצועית.
ה-Triage הוא מערכת פעולות של קביעת סדר עדיפויות לטיפול רפואי, המבוססת על אבחנה והערכה פרוגנוסטית, תוך התחשבות בצרכים הרפואיים, זמינות המשאבים, יכולות התערבות כירורגיות החייאתיות, ויכולות הטיפול של הצוותים. הוא דינאמי על-פי השינוי במצב הפצועים ויכולות הפינוי (דולב, ע., פריאל, י. 1996. "הגבוי האתי לרופא באירוע רב נפגעים", הרפואה, כרך 130, חוב' ו', עמ' 425) אמות מידה מקצועיות הוצעו על-ידי הסתדרות הרפואית העולמית אשר קבעה 5 קדימויות לטיפול:
עדיפות ראשונה: נפגעים שניתן להציל חייהם, אך נמצאים בסכנת חיים מיידית ויש לטפל בהם.
עדיפות שניה: נפגעים שאינם נמצאים בסכנת חיים מיידית, הזקוקים לטיפול תוך זמן קצר וסביר, אך בדחיפות נמוכה מאשר אלה שבעדיפות ראשונה.
עדיפות שלישית: נפגעים שניתן לדחות את הטיפול בהם לזמן ממושך. עדיפות רביעית: נפגעים הלוקים בתגובה נפשית אשר בחלקם זקוקים להרגעה. אך אין צורך לטפל בהם בזמן הסמוך לאירוע.
עדיפות חמישית: נפגעים הסובלים מפגיעות קשות כל-כך, או מורכבות, אשר טיפול בהם באמצעים ובכח-אדם הקיימים מהווה מעמסה אשר תפגע בסיכויי נפגעים אחרים לשרוד (World Medical Association on Medical Ethics in the Event of Disasters. Adapted by the 46th WMA General Assembly/ Stockholm, Sweden. September 1994).
כמו כן כדאי לעיין:
1. במאמרו של ד"ר שלמה ג'קסון "טיפול בנפגעים תחת אש – שיקולי פיקוח נפש הלכה למעשה" שפורסם באסיא סג-סד עמ' 101-120, ובמקורות המובאים שם. ניתן לצפות במאמר באתר מכון שלזינגר.
2. במאמרו של הרב שלמה דיכובסקי על קדימויות בדיני ישראל כרך ז' (תשל"ו)מעמ' מ"ה ואילך.
3. באנציקלופדיה הרפואית הלכתית בעריכת פרופ' אברהם שטינברג (הוצאת מכון שלזינגר),  בערך קדימויות בטיפול רפואי.