קדימויות בטיפול רפואי

המשנה בסוף מסכת הוריות עוסקת בהגדרת עדיפויות, למשל להדגיש את חשיבות קיום המצוות בכך שמי שמחוייב במצוות רבות יותר הוא קודם (זהו ההסבר המקובל להקדמת האיש לפני האשה, עיין פירוש המשניות לרמב"ם ופירוש רבי עובדיה מברטנורא על אתר), או בענין אחר – שכהן העובד כשליח הציבור במקדש הוא קדוש יותר וקודם לאדם אחר.
לגבי קדימויות בטיפול רפואי, כמעט כל הפוסקים מסכימים שקדימויות אלה נאמרו רק במצב של שוויון מלא בין החולים השונים, שוויון במצב הסכנה ובצורך בטיפול, סיכוי מול סיכון וכד'. אם אין שוויון מלא מוסכם שהולכים לפי קריטריונים של מדידת רמת הסיכון, למי יש יותר סיכוי להרוויח מהטיפול וכד' (כך מפורש בדבריהם של הרב ש"ז אויערבאך זצ"ל , הרב משה פיינשטיין זצ"ל, ויבדל"א הרב ווזנר).
לאור זאת נראה, שבהחלטות על סדר קדימויות של טיפול במצב של משאבים מוגבלים (איברים להשתלה, מיטה בטיפול נמרץ, תרופה שנמצאת במכות מוגבלת בלבד) למעשה אין מצב שבו יילכו לפי הקדימויות המובאות במסכת הוריות, כי אין שני חולים בעולם הדומים זה לזה באופן מלא, וממילא ההחלטה מי קודם למי תקבע לפי קריטריונים רפואיים כפי שמקובל בעולם הרפואי.
נקודה נוספת המופיעה בפוסקים היא שדיני המשנה נאמרו במצב שבו כולם הגיעו בבת אחת, אך אם הגיעו בזה אחר זה יש ללכת לפי התור.
לסיכום:
ברמה העקרונית, כל ילד אמור ללמוד ולהפנים כי יש דירוג חשיבות בתוך עם ישראל, דירוג שעל פיו ממזר תלמיד חכם עדיף מכהן גדול עם הארץ. כך מופיע במשנה, ויש הסבר לדירוג החשיבות כפי שמופיע במפרשים.
אם אתה שואל למעשה, כיצד זה משפיע על התנהלותנו כרופאים או מחליטי החלטות במערכת רפואית, מפאת שתי הנקודות המובאות לעיל (מתן עדיפות למי שמצבו הרפואי חמור יותר, ומתן טיפול רפואי לפי התור במצב שבו אין דחיפות בטיפול) למעשה ההלכה דורשת כי ההחלטות בתחומים אלו יתקבלו על פי השיקולים הרפואיים המקובלים.

בברכה,
מאיר פרנקל

לעיון נוסף:
שו"ת שבט הלוי, חלק י', סימן קס"ז
שו"ת מנחת שלמה תנינא (ב-ג), ריש סימן פ"ו