טופס DNR תואם-הלכה
שלום רב, שמי אילן ואני עובד סוציאלי במחלקה סיעודית בשורש. פנתה אלי בשאלה אשתו של דייר, שבעקבות דימנסיה כיום אינו מדבר. כאשר התאשפז לאחרונה -ביקשו
שלום וברכה.
בתפקידי כרופא אני נתקל רבות בשאלת העדפת חולה אחד על פני חברו כאשר יש צורך במקום ביחידה לטיפול נמרץ והמקום מוגבל. כמו כן לפעמים עולה האפשרות להוציא חולה אחד ולהכניס אחר כאשר סוברים שסיכויי הראשון לשרוד הם קלושים בעוד שסיכויי השני גדולים לאין ערוך.
ברצוני ללמוד את התייחסות הפוסקים לנושא זה.
לפי זכרוני הנושא נדון בעבר באחד מפרסומיכם.
האם תוכלו לכוון אותי למאמרים בנושא זה? תודה.
כבסיס ראשוני מקיף מומלץ שתעיין באנציקלופדיה ההלכתית-רפואית (מהדורה חדשה ומורחבת, תשס"ו):
כרך ד' ערך 'משאבים מוגבלים',
וכרך ו' ערך 'קדימויות בטיפול רפואי'.
קיים חומר נוסף באסיא וגם בנשמת אברהם, ונשמח להפנות אליו אם תזדקק לו אחרי העיון באנציקלופדיה.
[חשוב לדעת כי לגבי הוצאת חולה אחד כדי להציל חולה אחר, במקרים רבים הדבר אסור ונדון כמעט כמו רציחה. במקרים אחרים מוגדרים מאד, יש לכך מקום על פי ההלכה]
שלום רב, שמי אילן ואני עובד סוציאלי במחלקה סיעודית בשורש. פנתה אלי בשאלה אשתו של דייר, שבעקבות דימנסיה כיום אינו מדבר. כאשר התאשפז לאחרונה -ביקשו
אימי סיעודית כבר ארבע שנים, מוגבלת לחלוטין בתנועה. בערב שבת גילינו שהמיטה החשמלית מורמת למצב ישיבה, ללא אפשרות הורדה ידנית, וללא הפיליפינית שנסעה לחופשה. לא
הפניה היא לגבי צום ביום כיפור. אני צמה שנים, לפני יותר משנה התעוררה בעיה רצינית במערכת העיכול שלי, לאחר בדיקות מה שיש לי זה תסמונת