אנורקסיה בהלכה – מחלת נפש?
אני מבקש לדעת את דעת ההלכה על טיפול באנורקסיה האם אפשר לראות בכך כמחלת נפש על פי ההלכה , האם אפשר להשוותם למתאבדים? האם מחייבים
שלום וברכה.
בתפקידי כרופא אני נתקל רבות בשאלת העדפת חולה אחד על פני חברו כאשר יש צורך במקום ביחידה לטיפול נמרץ והמקום מוגבל. כמו כן לפעמים עולה האפשרות להוציא חולה אחד ולהכניס אחר כאשר סוברים שסיכויי הראשון לשרוד הם קלושים בעוד שסיכויי השני גדולים לאין ערוך.
ברצוני ללמוד את התייחסות הפוסקים לנושא זה.
לפי זכרוני הנושא נדון בעבר באחד מפרסומיכם.
האם תוכלו לכוון אותי למאמרים בנושא זה? תודה.
כבסיס ראשוני מקיף מומלץ שתעיין באנציקלופדיה ההלכתית-רפואית (מהדורה חדשה ומורחבת, תשס"ו):
כרך ד' ערך 'משאבים מוגבלים',
וכרך ו' ערך 'קדימויות בטיפול רפואי'.
קיים חומר נוסף באסיא וגם בנשמת אברהם, ונשמח להפנות אליו אם תזדקק לו אחרי העיון באנציקלופדיה.
[חשוב לדעת כי לגבי הוצאת חולה אחד כדי להציל חולה אחר, במקרים רבים הדבר אסור ונדון כמעט כמו רציחה. במקרים אחרים מוגדרים מאד, יש לכך מקום על פי ההלכה]
אני מבקש לדעת את דעת ההלכה על טיפול באנורקסיה האם אפשר לראות בכך כמחלת נפש על פי ההלכה , האם אפשר להשוותם למתאבדים? האם מחייבים
אימי חולה בסרטן, פעם שניה, סובלת מכאבים איומים, מקבלת נגד הכאבים פרוקסט ואלגוליזין שבקושי מקלים על הכאבים וגם גורמים לתופעות לוואי מאד לא נעימות. השבוע
האם מותר לשקר למען כיבוד אב? אבי קנה מחשב לפני כחודש ימים ,ולפני כמה ימים נשפך על המחשב החדש מיץ תפוחים, לא אמרנו לאבי כלום
אני אחות ויועצת הנקה ונתקלת לעיתים קרובות בשאלת שאיבת חלב אם בשבת. ברצוני לברר מספר נקודות. א. יולדת "תוך שבעה" הסובלת מגודש. באיזה אופן מומלץ