ההבדל בין נידה וזבה
האם אני מבין נכון? ההבדל בין נידה לזבה, הוא רק בתאריכי הדימום, נידה רואה במחזוריות קבועה פחות או יותר, וזבה רואה שלא בזמן המתוכנן. אך
לכבוד הרב דר' הלפרין
שלום וברכה
בנוגע לבדיקת קולפוסקופיה, הבנתי שאינה אמורה לחדור לרחם אלא מתבצעת בצוואר הרחם. שאלתי מתייחסת לאישה שהבדיקה בוצעה אצלה בחודש השישי להריונה. האם קיימת אפשרות שהבדיקה תגרום לפתה"ק? או שאין כלל סיכוי לפתה"ק בבדיקה , ויהיה ניתן לתלות דימום בפצע שנוצר במהלך הבדיקה.
בתודה וכבוד רב.
ככלל בתהליך הקולפוסקופיה מצוי מאד שיגרם דימום שמקורו מפגיעה (מכה) בצואר הרחם.
גם בהריון, אם צואר הרחם "שמור" (המצב הרגיל עד קודם לסוף ההריון) אין כאן חשש לפתיחת הקבר, פרט לשיטת הפוסקים האוסרים בפתיחת הפה החיצוני של צואר הרחם. לשיטות פוסקים אלו גם הכנסת ספקולום לנתיק של אשה ולדנית יכול לפתוח מעט את הפה החיצוני של הצואר.
חשוב לדעת כי לפי הגרש"ז אויערבאך רק פתיחת הפה הפנימי של צואר הרחם מוגדרת כפתיחת הקבר.
האם אני מבין נכון? ההבדל בין נידה לזבה, הוא רק בתאריכי הדימום, נידה רואה במחזוריות קבועה פחות או יותר, וזבה רואה שלא בזמן המתוכנן. אך
היכן אפשר לבצע את הצינתור לדליות אשכים (וריקוצלה) והאם אפשר לבצעו זאת לאחר שעברתי ניתוח של קשירת וריד לפני 8 שנים?
אשתי נכנסה בעז"ה לחודש התשיעי. יש לנו רופא מיילד קרוב משפחה שאשתי מאד מאד מאד סומכת עליו ובעבר הוא כבריילד אותה ב"ה בהצלחה. אשתי אינה
מעוניינת לדעת מה יחס ההלכה לנושא תרומת איברים מן המת. האם מותר? ידוע לי שאין בעיה לקבל תרומת איברים אך רוצה לדעת האם ההלכה מתירה