לכבוד הרב דר' הלפרין
שלום וברכה
בנוגע לבדיקת קולפוסקופיה, הבנתי שאינה אמורה לחדור לרחם אלא מתבצעת בצוואר הרחם. שאלתי מתייחסת לאישה שהבדיקה בוצעה אצלה בחודש השישי להריונה. האם קיימת אפשרות שהבדיקה תגרום לפתה"ק? או שאין כלל סיכוי לפתה"ק בבדיקה , ויהיה ניתן לתלות דימום בפצע שנוצר במהלך הבדיקה.
בתודה וכבוד רב.
ככלל בתהליך הקולפוסקופיה מצוי מאד שיגרם דימום שמקורו מפגיעה (מכה) בצואר הרחם.
גם בהריון, אם צואר הרחם "שמור" (המצב הרגיל עד קודם לסוף ההריון) אין כאן חשש לפתיחת הקבר, פרט לשיטת הפוסקים האוסרים בפתיחת הפה החיצוני של צואר הרחם. לשיטות פוסקים אלו גם הכנסת ספקולום לנתיק של אשה ולדנית יכול לפתוח מעט את הפה החיצוני של הצואר.
חשוב לדעת כי לפי הגרש"ז אויערבאך רק פתיחת הפה הפנימי של צואר הרחם מוגדרת כפתיחת הקבר.
בתי בת שנה וחודש ואני עדיין מניקה. אמנם רק 3 פעמים ביום אבל בתי עדיין אוהבת לינוק בבוקר, אחה"צ ולפני השינה. כעת גיליתי שאני בתחילת
שלום רב! ברצוני לדעת איך לנהוג במצב שהוסת של האשה מתאחר. האם חובה לפרוש כל הימים? או שאפשר כמה ימים ספורים? איך נוהגים במצב זה?
