שתל קוכליארי
שלום רב, הנני סטודנט לחינוך מיוחד ופילוסופיה. כחלק מלימודי, החלטתי לכתוב עבודה סמינריונית אודות היבטים פילוסופים-מוסריים של ניתוח השתל הכוכליארי (=שתל המושתל בילדים חירשים ואשר
שלום וברכה
יש לי שאלה בנושא צומות ארוכים: יוה"כ וט' באב
כבר כמה שנים ( כ-10) יש לי קושי בצומות אלו.
בשעות הצהריים יש לי כאב ראש חזקים ובלתי נסבלים
לאחר מכן בחילות והקאות.
ניסיתי לפתור את הבעיה ע"י לקיחת כדור לכאבי הראש – אך ללא הועיל עדיין הראש כואב ואני מקיאה.
אני נכנסת ללחץ רב לפני הצומות הארוכים בגלל כאבי הראש החזקים מאוד.
כיצד עליי לנהוג?
לצערנו השאלה הגיעה לאחר סיום העבודה לקראת הצום.
להלן תשובת הרב אשר שקאני:
בתחילה חשוב להדגיש שצום לא אמור להיות קל, שהרי מטרת הצום היא לעורר אותנו לחזור בתשובה, לחשוב על תיקון המעשים ולא על קושי הצום, וכפי שאמרו חז"ל שלא נאמר באנשי נינוה, וירא אלקים את שקם ואת תעניתם אלא וירא האלקים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה.
אכן אדם החולה אפילו חולי שאין בו סכנה פטור מלצום, וכמו שפסק השלחן ערוך (סימן תקנד סעיף ו) חולה שהוא צריך לאכול, אין צריך אומד אלא מאכילין אותו מיד, דבמקום חולי לא גזרו רבנן.
וכתב הגר"מ פיינשטיין בשו"ת אגרות משה ח"ד (ס"ס קיד), דמי שהוא חלוש בטבעו יותר משאר בני אדם, ומצטער בתעניתו, נחשב כחולה, ופטור מלהתענות. ע"ש. ובדומה לזה כתב בשו"ת ויקרא יהושע (דף כא ע"ד).
לפיכך צום בתשעה באב שאת סובלת מכאבי ראש והקאות, אין לך חובה לצום, אך ביום הכיפורים שהיתר האכילה הוא אך ורק במקום חשש סכנה, במקרה שלך אין היתר לאכול או לשתות, כל עוד רופא לא קובע שהצום מסכן אותך.
מכל מקום על ידי אכילה ושתיה בצורה טובה ואולי לקיחה של טבליות המקילות על הצום והתנהגות נכונה בצום אולי תוכלי לצום באופן יותר טוב, ועל כל פנים טוב להתייעץ עם הרופאה המטפלת בך גם בעניין זה.
בברכה
אשר שקאני
שלום רב, הנני סטודנט לחינוך מיוחד ופילוסופיה. כחלק מלימודי, החלטתי לכתוב עבודה סמינריונית אודות היבטים פילוסופים-מוסריים של ניתוח השתל הכוכליארי (=שתל המושתל בילדים חירשים ואשר
בס"ד אני מביא את השאלה בשם אישתי. אשתי לומדת אחיות,ובין היתר נדרשת היא לטפל סיעודית בחולים. ישנו מצב שבו היא עלולה להיתבקש לרחוץ גופו של
דימום ביום הארבעים לטבילה, וביום ה45 יצאה חתיכה גדולה, השאלות הם: א. האם יש לצאת מנקודת הנחה שהיתה כאן הפלה (לענין ספירת י"ד יום לנקבה).
שלום! חמותי חולת סכרת ואסור לה לאכול מתוקים. למרות זאת, היא אינה מקפידה על כך והיא אוכלת מתוקים ואינה מסרבת כשמציעים לה. היא אינה מודעת