לכבוד הד"ר הרב מרדכי הלפרין שלום
ישנה אזהרה ידועה של רבנו חיים ויטאל שאדם העוסק בלימוד קבלה "יטבול בעת הצריך לו"
לפי מה שלעניות דעתי למדתי היום אין איסור לעסוק בתורה במצב של טומאה שהרי תקנת עזרא בטלה
יש לי כמה שאלות בעניין
א – מה ההגדרה של ראיית קרי באופן שמצריך טבילה או נתינת תשעה קבין
האם , (דבר שמצוי לא מעט) שאחרי השתנה בבוקר ,ישנה טיפה צמיגה שיוצאת מפי האמה בלא שקדמו לה קיום יחסי אישות או הרהור תאוה , האם זה קרי או שתן או דבר אחר ?
או שרק זרע שאחרי תשמיש מטמא ?
ב – מה ההגדרה של "מים חלוקים" ומה הנפקא מינה בזה להלכה ?
ג – גם כשאדם ראה קרי
כידוע ,יש חילוק בלימוד תורה למשל נגד ערוה או כנגד צואה שבדיבור זה אסור ובהרהור מותר .
האם לימוד קבלה במצב של טומאה מותר בהרהור או שיש ללימוד קבלה דין אחר מחמיר יותר וגם אם הדבר מותר
האם אין בזה סכנה (כמו שידוע שאמרו חכמים שכת שבתאי צבי יצאו לתרבות רעה בגלל שעסקו בקבלה בטומאה) ?
אודה לתשובת הרב בעניין
בברכה
אנו נשואים כמעט שנתיים, וב"ה יש לנו בת. מאז החתונה, בשעת התשמיש אנו משתמשים בג'ל (בדרך כלל אלו-וורה) כדי שלאשתי לא יכאב. לפני החתונה נאמר
האם מותר להסתפר למי שיש לו פצעים בראש וזה מאוד מגרד בספירת העומר
