אחר כ- 10 חודשי נישואים (שניים – אני בן 52, רעייתי בת 45) שלא נתגלו בהם שום בעיות, אשתי ראתה דם מחמת תשמיש (לא הרגישה תוך כדי אך מצאה אח"כ). חשבנו שזו התחלת המחזור, אבל רק יותר מיממה אח"כ החל המחזור. בליל הטבילה שוב קרה אותו הדבר – נמצא שהיא ראתה וכו' פעמיים רצופות. אשתי הלכה לבדיקת רופא במרפאה ב'שערי צדק' ולא נתגלו שום בעיות. התקן IUD נמצא במקום, אין פצעים וכו'. מחכים עדיין לתוצאות מהמשטח של צואר הרחם ומבדיקת הריון (רחוק מאוד מסבירות). השאלה מה עושים עכשיו: אם היא תראה פעם שלישית רצופה הרי היא מוחזקת כרואה מחמת תשמיש. היא מוכנה להוציא את ההתקן. האם זה משנה את המצב ההלכתי? מצפים לתשובה – גם רפואית וגם הלכתית.
רפואית: חובה להיבדק על ידי רופא נשים כדי לנסות ולברר את מקור הדימום, האם הוא מתוך הרחם או מרירית רגישה שמחוצה לו.
הלכתית: לאור רגישות הנושא כמו שצוין בשאלה, חובה להתיעץ אישית עם רב פוסק ת"ח לגבי הפעולות הנוספות שצרייך לנקוט כמו החלטה על הוצאת התקן וכדומה.
לפסיקה כזו יש צורך בנתונים נוספים שאינם כלולים בשאלה, ואשר הרב ישאל ויוודא אותם לפני מתן הנחיות נוספות.
בס"ד השלום והברכה, אני מטפלת בבחור שחולה במחלה נפשית קשה המתבטאת במחשבות שווא של גדלות ורדיפה . הוא מספר שהוא חווה פחדים עצומים המופיעים בעקבות
האם יש הבדל בין זמן ההמתנה הנדרש במוות לבבי-נשימתי טבעי ללא החייאה לבין מוות לבבי-נשימתי עם נסיון החייאה מלאה שנכשל? (מצב 2)
