טומאה וטהרה (תפירת פתח הרחם)
בס"ד אשה שהיתה לה פתיחה בשבוע 24 ועקב כך הצוות הרפואי החליט לתפור את פתח הרחם, האם היא טמאה עקב התערבות הנ"ל? לגבי דברי הגמ`
האם על פי ההלכה, מותר להורים לשאוב זרע מגופת בנם על מנת שישמש להרפיה מלאכותית בעתיד
לצורך המשכת המשפחה?
האם אין בזה פגיעה בכבוד המת והשחתת גוויה? ובכלל מה גובר על מה? האם המשך קיום גובר על כבוד המת?
1. כל פגיעה בגופה אסורה משום ניוול המת, שהוא איסור חמור של "בין אדם לחבירו".
2. חריגים לאיסור הם:
1. כאשר הנפטר הסכים או ביקש עוד בחייו שהתהליך יבוצע.
2. כאשר ניתן להעריך בסבירות גבוהה, שהנפטר אילו היה נשאל – היה מעוניין ומסכים לביצוע התהליך.
3. אם מדובר במצב של פיקוח נפש – דבר שאיננו מצוי בשאלה הנדונה.
3. להורים אין מעמד עצמאי בנושא, האינטרסים שלהם אינם רלוונטים, אלא שלעיתים הם יכולים לסייע לנו בגילוי רצונו האמיתי של הנפטר.
4. הלכה למעשה לא כל הפוסקים תמימי דעים.
דעה מתירה מצויה בתשובתו של הרב זלמן נחמיה גולדברג, הובאה באסיא סה-סו עמ' 45-49 (בעמ' 47 שם).
בס"ד אשה שהיתה לה פתיחה בשבוע 24 ועקב כך הצוות הרפואי החליט לתפור את פתח הרחם, האם היא טמאה עקב התערבות הנ"ל? לגבי דברי הגמ`
אני בשבוע 31+2 בשמירת הריון. עם קיצור צואר משתנה נע בין 1.5-3.5 ס"מ ותחילה של פתיחה. אושפזתי פעמיים ומה שעזר לי ליצב את הצירים ומצב
ב"ה שלום! אחי הקטן כבד שמיעה באחת מאוזניו ובשניה הוא לא שומע בכלל והוא משתמש במכשיר שמיעה קטנטן הנתחב לתוך תעלת האוזן ולא נראה מבחוץ