האם על פי ההלכה, מותר להורים לשאוב זרע מגופת בנם על מנת שישמש להרפיה מלאכותית בעתיד
לצורך המשכת המשפחה?
האם אין בזה פגיעה בכבוד המת והשחתת גוויה? ובכלל מה גובר על מה? האם המשך קיום גובר על כבוד המת?
1. כל פגיעה בגופה אסורה משום ניוול המת, שהוא איסור חמור של "בין אדם לחבירו".
2. חריגים לאיסור הם:
1. כאשר הנפטר הסכים או ביקש עוד בחייו שהתהליך יבוצע.
2. כאשר ניתן להעריך בסבירות גבוהה, שהנפטר אילו היה נשאל – היה מעוניין ומסכים לביצוע התהליך.
3. אם מדובר במצב של פיקוח נפש – דבר שאיננו מצוי בשאלה הנדונה.
3. להורים אין מעמד עצמאי בנושא, האינטרסים שלהם אינם רלוונטים, אלא שלעיתים הם יכולים לסייע לנו בגילוי רצונו האמיתי של הנפטר.
4. הלכה למעשה לא כל הפוסקים תמימי דעים.
דעה מתירה מצויה בתשובתו של הרב זלמן נחמיה גולדברג, הובאה באסיא סה-סו עמ' 45-49 (בעמ' 47 שם).
האם מותר לטומטום (שכידוע אין לו איבר מין זיכרי או ניקבי), לעבור על פי ההלכה ניתוח להוספת איבר מין זיכרי או ניקבי ע"י הניתוחים הרפואים
שלום רב ברצוני לדעת מהם הפתרונות ההלכתיים למצב בו יש דימומים כתוצאה משימוש בהת"ר, המקשים להגיע לטבילה, וכיצד ניתן למנוע מצב שאישה תהיה אסורה על
שלום רב, ברצוני לשדך לחברה שלי בחור . במשפחת הבחורה ישנה מחלה גנטית "הפרה המשוגעת" (קרויצפלד יקוב) שכידוע יתכן שתתקוף בסביבות גיל 50-60 ויתכן שבכלל