האם על פי ההלכה, מותר להורים לשאוב זרע מגופת בנם על מנת שישמש להרפיה מלאכותית בעתיד
לצורך המשכת המשפחה?
האם אין בזה פגיעה בכבוד המת והשחתת גוויה? ובכלל מה גובר על מה? האם המשך קיום גובר על כבוד המת?
1. כל פגיעה בגופה אסורה משום ניוול המת, שהוא איסור חמור של "בין אדם לחבירו".
2. חריגים לאיסור הם:
1. כאשר הנפטר הסכים או ביקש עוד בחייו שהתהליך יבוצע.
2. כאשר ניתן להעריך בסבירות גבוהה, שהנפטר אילו היה נשאל – היה מעוניין ומסכים לביצוע התהליך.
3. אם מדובר במצב של פיקוח נפש – דבר שאיננו מצוי בשאלה הנדונה.
3. להורים אין מעמד עצמאי בנושא, האינטרסים שלהם אינם רלוונטים, אלא שלעיתים הם יכולים לסייע לנו בגילוי רצונו האמיתי של הנפטר.
4. הלכה למעשה לא כל הפוסקים תמימי דעים.
דעה מתירה מצויה בתשובתו של הרב זלמן נחמיה גולדברג, הובאה באסיא סה-סו עמ' 45-49 (בעמ' 47 שם).
שלום החולה,עדנה חיה בת חביבה. באוקטובר 2007 גילו אצל החולה, גידול סרטני על השחלות, עקב כך הוחלט על ניתוח, בניתוח הסירו את הרחם, השחלות (
קראתי בעניין רב את מאמרו של הרב בעניין דעתו של הגרש"ז על דיאפרגמה (אסיא עז-עח, עמ' 136-154 (2006)).אני מבקש הפנייה לחוןמר על שתי נקודות שלא