נגישות
הרב ד"ר מרדכי הלפרין שלום
אב שכול שביקש לשאול שאלה: מה עמדת ההלכה/המשפט האזרחי לבקשת בת זוג/אם לשאיבת זרע מחלל צה"ל לפני הבאתו לקבורה?
אודה לך אם תשיב לשאלתו, השאלה אינה מעשית אלא שאלה שמטרידה אותו מזה זמן
תודה
א. ראה בתשובותיו של הרב זלמן נחמיה גולדברג שליט"א על תרומת ביציות, פונדקאות, הקפאת זרעו של רווק ונטילת זרע מן המת שפורסמו באסיא סה-סו, עמ' 45-49 (תשנ"ט)
ב. אמנם יש חולקים. ראה מש"כ הרב יגאל שפרן בתחומין כ, 347-352 (תש"ס). אך ראה את מאמרי הזרעה לאחר המוות – איסור והיתר שפורסם באסיא עז-עח, עמ' 113-123 (תשס"ו), ובמקורות המובאים שם.
ראה גם במאמרי גמילות חסדים עם המת וקיום מצוות פרו ורבו בהזרעה מלאכותית לאחר מיתה שפורסם בבית הלל ט, (ג, א) (תשס"ב) ובמקורות שם.
וכן במאמרי דיני יוחסין, ייבום וירושה בנולד מזרע קפוא שהופשר לאחר מות אביו, שפורסם ב"אסותא – קובץ תורני בענייני רפואה (עורך: הרב אליקום דבורקס, ירושלים תשס"ו) עמ' של-שנו. גירסה ראשונה של מאמר זה נדפסה בשם: מעמד הלכתי של הנולד מהזרעה מלאכותית לאחר מות אביו לענין יבום, ירושה, יוחסין ואיסורי קרובים, ופורסמה בספר דברים שאין להם שיעור עמ' 159-180(תשס"ה).
ג. חשוב לדעת כי בשעות הראשונות (כ-6 שעות) אחרי הפטירה ניתן לשאוב זרע על ידי החדרת מחט לצינורות הזרע. זו פעולה שאם נעשית ברגישות ובכבוד אין בה משום ניוול המת לפי מה שפסק הגר"מ פיינשטיין זצ"ל בעניין ביופסיה מן המת. אם כבר עבר יותר זמן מרגע הפטירה, יש צורך בכריתת האשכים ומיצוי תאי זרע מתוכם, וזו פעולה שבוודאי יש בה ניוול. אמנם הפעולה מותרת אם היא נעשית לפי רצון הנפטר.
2. את עמדת המשפט האזרחי בישראל ניתן לקבל מהנחיות היועץ המשפטי לממשלה בנושא שאיבת זרע של היועץ המשפטי לממשלה דאז – אליקים רובינשטיין.
אשתי ראתה כתם דם יום לפני המקווה-תופעה שלא ארעה מיום נישואנו. כמו כן מזה כחצי שנה אנו מנסים להרחיב את המעגל המשפחתי.כיצד עלי לנהוג לענין
לרב דר' הלפרין שלום וברכה רב תודות על התשובה בנוגע לדימומים בלתי פוסקים המונעים ביצוע הפסק ובדיקה בעו"ב במקרה זה הסיבה היא לדברי הרופא שבדק