עבודה סוציאלית במחלקת רווחה – תורנות חירום בשבתות
פנתה אלי עובדת סוציאלית במחלקת רווחה עירונית, המשמשת כפקידת סעד לחוק נוער, ושאלה סדרה ארוכה של שאלות הנוגעות לתורנות חירום שיש לה בשבתות ובחגים:א. כאשר
למען. הגילוי הנאות, אציין כי הגיעה לידי חוות דעת משפטית בנושא, ואני מבקש לקבל חוות דעת על פי דעת תורה: רופא בכיר, ננזף בישיבת המחלקה על ידי מנהלו, בנושא מקצועי כלשהו. הרופא יצא מן הישיבה נסער ובטריקת דלת. אחר כך ניגש את חולה אשר אמור היה לנתח באותו יום, ואשר כבר הוכנה לניתוח, התנצל לפניה ואמר כי נקלע ללחץ נפשי קשה עקב ארוע כלשהו, וכי הוא סבור כי אם ינתח במצבו עלול להיגרם בזק. האדשה קיבלה את דבריו, והרופא הלך לביתו. האשה נותחה לבסוף לאחר מספר ימים, וככל הידוע לא נגרם לה נזק עקב העיכוב. האם טוב נהג הרופא? או שמא היה עליו לנתח ויהי מה, ולשים יהבו על רופא החולים האמיתי
התשובה תלויה בנתונים נוספים.
העיקרון הוא שקילת הנזק הצפוי מדחיית הניתוח מול הנזק הצפוי בביצועו בתנאים הקיימים.
[שיקול דומה קיים גם במצב בהם הברירה היא בין ניתוח דחוף שסיבוכיו רבים יותר לבין דחיית הניתוח למועד שיגרתי שאז הסיבוכים מעטים].
במצב של ספק נראה לי שהכלל "שב ואל תעשה עדיף" אמור לקבוע.
אבל אינני יכול לקבוע בזה מסמרות.
פנתה אלי עובדת סוציאלית במחלקת רווחה עירונית, המשמשת כפקידת סעד לחוק נוער, ושאלה סדרה ארוכה של שאלות הנוגעות לתורנות חירום שיש לה בשבתות ובחגים:א. כאשר
שהיתי אצל רופא שיניים ותוך כדי שיחה סיפר לי על חומר שעוצר את זרימת הדם (מחוץ לגוף כמובן) ושאלני האם מותר מבחינה הלכתית שהרי החומר
שלום, ברצוני לדעת כמה זמן אני צריכה לשמור נידה לאחר ביצוע גרידה (הפלה יזומה לאחר שהעובר מת) האם זה כמו מחזור רגיל, או מרגע הפסקת
שלום רב שמי ***,אישתי ב"ה נמצאת בחודשים הראשונים להריונה, ויום כיפור הבא עלינו לטובה מתקרב. אני יודע שההלכה אומרת שבמידה ואישה מעוברת מתאווה לדבא מאכל