למען. הגילוי הנאות, אציין כי הגיעה לידי חוות דעת משפטית בנושא, ואני מבקש לקבל חוות דעת על פי דעת תורה: רופא בכיר, ננזף בישיבת המחלקה על ידי מנהלו, בנושא מקצועי כלשהו. הרופא יצא מן הישיבה נסער ובטריקת דלת. אחר כך ניגש את חולה אשר אמור היה לנתח באותו יום, ואשר כבר הוכנה לניתוח, התנצל לפניה ואמר כי נקלע ללחץ נפשי קשה עקב ארוע כלשהו, וכי הוא סבור כי אם ינתח במצבו עלול להיגרם בזק. האדשה קיבלה את דבריו, והרופא הלך לביתו. האשה נותחה לבסוף לאחר מספר ימים, וככל הידוע לא נגרם לה נזק עקב העיכוב. האם טוב נהג הרופא? או שמא היה עליו לנתח ויהי מה, ולשים יהבו על רופא החולים האמיתי
התשובה תלויה בנתונים נוספים.
העיקרון הוא שקילת הנזק הצפוי מדחיית הניתוח מול הנזק הצפוי בביצועו בתנאים הקיימים.
[שיקול דומה קיים גם במצב בהם הברירה היא בין ניתוח דחוף שסיבוכיו רבים יותר לבין דחיית הניתוח למועד שיגרתי שאז הסיבוכים מעטים].
במצב של ספק נראה לי שהכלל "שב ואל תעשה עדיף" אמור לקבוע.
אבל אינני יכול לקבוע בזה מסמרות.
שלו-ם רב, כחלק מאיבחון דלקת הערמונית נדרש המטופל לעבור בדיקה הנקראת מסג' פרוסטטי. בבדיקה זו מחדיר הרופא את אצבעו (דרך פי הטבעת) לעבר בלוטת הערמונית
שלום ב"ה אני אחרי לידה נולד לי בן ויש לי כבר בת בכורה אני ובעלי לא מסוגלים להביא בתקופה הקרובה עוד ילדים גם מבחינה כלכלית
שלום וצהריים טובים! ברצוני לשאול שאלה בנושא מד"א. אבי פרופ' למחלות לב. רופא ידוע, ואחי מתנדבת כבר כמה שנים במגן דוד אדום!. אני לומדת בכיתה
