שימוש בקונדום

1. ישנם מצבים בהם ניתן לעבור לגלולות "רגילות" גם בטרם יגיע הוסת, אלא שיעלותן במניעת הריון מתחילה רק כשבועים אחרי מועד תחילת נטילתן.

לכן באופן מעשי טעם לחזור ולהתיעץ בנושא עם רופא הנשים.

2. להבדל בין קונדום לגלולות – ההבדל בין גלולות לקונדום הוא בולט מאוד.

גלולות, בהם המניעה היא פונקציונאלית ולא חסימה מכנית, יוצרות אפקט הדומה לקיום יחסים בזמן של העדר ביוץ כמו בהריון, בהנקה או בימי מחזור שלאחר הביוץ.

לעומת זאת קונדום מהוה חציצה מכנית ולדעת פוסקים רבים קיום יחסים עם קונדום משול להשחתת זרע "על עצים ואבנים" פעולה שאסורה.

3. על איסור השחתת זרע כדאי להכיר את הנתונים הבאים:

א. איסור השחתת זרע מוגדר בשלחן ערוך (אבן העזר, סימן כג) כעוון חמור מכל עבירות שבתורה. בכל זאת קיימת מחלוקת ראשונים בשאלה האם האיסור הוא מן התורה או מדרבנן (שו"ת תורת חסד, ח"ב, מג. ראה עוד אנציקלופדיה תלמודית ערך "השחתת זרע").

ב. שלא במקרה, יש גם השלכות רגשיות רבות לאיסור השחתת זרע, כמו גם להלכות אחרות הקשורות בהתנהגויות סוטות היכולות להשפיע על המשכיות המין האנושי. לדוגמא: ראה ספר החינוך, מצוה רט, משרשי המצוה.

ג. גם בעלי תורת הנסתר עסקו בנושא בהרחבה (ראה: בית יוסף בבדק הבית, אבן העזר, ריש סי' כה, בשם הזוהר. וראה תורה שלמה (לגר"ר מנחם מנדל כשר), בראשית, לח, י, אות מה בהערות; שערי זהר (לג"ר ראובן מרגליות) על מסכת נדה, דף יג . וע "ע י' תא שמע, הנגלה שבנסתר עמ' 35, "שעניין זה חוזר בזוהר פעמים רבות ומודגש בעיקר בשמות ג ע"ב".), אך טרם הגעתי לידיעת ח"ן.

ד. לנושא הרגיש יש גם השלכות חינוכיות רבות. המחנכים יודעים כי פרק הזמן בחיי הנער המתבגר בו הוא קובע את התייחסותו לנושא, יכול להשפיע על כל מהלך חייו. משום כך פוסקי הדורות, כמו גם פוסקי זמננו, דנו בסוגיא זו בזהירות הראויה לה.

ה. לגופו של דיון, קיימת מחלוקת יסודית בין הראשונים מהו גדר איסור ההשחתה. שיטת בעלי התוספות במסכת סנהדרין (סנהדרין נט, ב, ד"ה והא) היא שאיסור השחתת זרע כלול בהלכות פריה ורביה, וכן דעת ר"ת, יבמות יב, ד"ה שלש. לשיטה זו, הוצאת זרע לצורך קיום מצות פרו ורבו כבנדון דידן, לא תהיה בכלל האיסור.

ו. לעומתם, רבו ראשונים הסוברים שאיסור השחתת זרע איננו חלק ממצות פריה ורביה אלא הוא איסור עצמאי. זו שיטת הרמב"ן, הר"ן והרשב"א, נדה יג, א; תוס', יבמות יב, ד"ה שלש. לשיטתם ניתן לראות את המקור לאיסור בדברי הברייתא (נדה יג, ב) המציינת את איסור הניאוף כמקור לאיסור ההשחתה. ניאוף, כידוע, לא הותר אפילו לצורך פריה ורביה.

ז. פסק ההלכה הברור של הגר"מ פיינשטיין (שהיה גדול הפוסקים בעולם במחצית השניה של המאה הקודמת), פסק המתבסס, בין היתר על תלמוד ערוך במסכת נדה יחד עם האמור למעלה בפסקאות א-ד, הוא הבסיס המוצק להחמרה הנדרשת בנושא רגיש זה.