שלום,
אישתי צריכה לעבור לעבור ניתוח "כפתורים" באוזניים לניקוז נוזלים. הניתוח הזה שכיח מאוד בילדים ודי נדיר במבוגרים (היא בת 29). על כל פנים, לפי דברי הרופא, לאחר הניתוח – במשך כשנה – אין להכניס נוזלים לאוזן, וכדי למנוע כניסת נוזלים יש להשתמש (בעת רחיצה בבריכה, מקלחת וכד') באטם מיוחד המותאם אישית לאוזן החולה ומונע לחלוטין כניסת מים.
השאלה היא מה ניתן לעשות במקרה כזה עם טבילה. בשו"תים שחיפשנו (וכן בשו"ת שלכם) מצאנו בעיקר תשובות לגבי פגמים באוזן, אך לא לניתוח שעושים לכתחילה, והפתרונות המוצעים בפסיקה (שמן דגים, צמר גפן עם שמן, חברתה תתחוב אצבע באוזנה) לכאורה גם הם לא שומרים על סטריליות.
האם לא לבצע את הניתוח כלל? (מטרת הניתוח לשפר בעיות שמיעה והוא אמור להיות מבוצע יחד עם ניתוח להוצאת פוליפ מהאף). האם יש פתרון הלכתי-רפואי למצב זה?
תודה רבה מראש,
לגבי טבילה – חשוב להתיעץ עם הרופא לפני החלטה, ואת דעתו של הרופא לגבי פתרון ספציפי תוכל להעביר אלינו לחוות דעת הלכתית ספציפית.
על דיני חציצה בטבילה בבעיות אוזנים ראו גם בנשמת אברהם חלק ב' – יורה דעה (מהדורה חדשה תשס"ז) ס' קצח ס"ק יב' פסקה 10.
וכן בנשמת אברהם שם סי' רא, סוף ס"ק א, מה שהביא בשם הרב אלישיב, הרב ווזנר והרב נויבירט.
שלום כב' הרב, אולי בזכותך אציל את "שלום הבית" שלנו.אני אישה חבדית. בסוף חודש שבט ילדתי ילד ראשון וסבלתי מדיכאון. עד היום אני לוקחת את
Dear Rav Halprin, Thank you ever so much for your lovely email. I will reply on a point by point basis following your scheme below.
לפי מה שכתבת במאמר [הכרת האנטומיה הגניטלית כמפתח להבנת חז"ל אסיא פה-פו, עמ' 105-121 (2009)] אני מבין שהמסתבר ביותר שמיקום בין השינים הוא לכיוון הפתח
