גדר הלכתי לבעילת מצווה
שאלתי היא: האם יש בהלכה גדר עד כמה צריך לזעזע את הבתולים כדי שייחשב כבעילת מצווה ? כלומר, אדם שבבעילת מצוה הגיע לבתולין, אנו יודעים
האם מותר לאכול תאנה שאובקה ע"י צרפגית התאנה בידיעה שצרעה זו נכנסה לתאנה ולא יצאה?
האם יש צער בעלי חיים בחרקים?
א. אמנם אינני מכיר את צרפגית התאנה, אך אם מדובר בבעל חיים העונה להגדרה ההלכתית של "שרץ העוף" (דהיינו שרצים בעלי יכולת תעופה) ברור שאסור לאכול חלקים מהתאנה בה חבוי אותו שרץ או צרעה.
גם על הפרשות ביולוגיות של הצרעה, אין לי ידע מספיק, אך ככלל לעיתים ניתן להשתמש בהלכות ביטול ברוב כדי להתיר מאכל בו מעורבבים הפרשות אלו (בתנאי, כמובן שאין שום סיכון בריאותי באכילתם).
ב. שאלת צער בעלי חיים בחרקים.
נשאלה כבר על ידי ר' יעקב עמדין בספרו שו"ת שאילת יעבץ סי' ק: לדעתו אין צבע"ח בחרקים.
וראי עוד באנציקלופדיה הלכתית-רפואית כרך ה' ערך "צער בעלי חיים", עמ' 431-482,
ובקישור:
https://www.medethics.org.il/articles/tora/subject72.asp
ובמאמרו של הרב אבינר על צבע"ח בהדברת חרקים, תחומין ו', (תשמ"ה) עמ' 432-436.
שאלתי היא: האם יש בהלכה גדר עד כמה צריך לזעזע את הבתולים כדי שייחשב כבעילת מצווה ? כלומר, אדם שבבעילת מצוה הגיע לבתולין, אנו יודעים
לכבוד הרב ד"ר מרדכי הלפרין שלום לב, אנו שני תלמידים מבית הספר הריאלי העברי בחיפה. במסגרת שיעורי תרבות ישראל, עסקנו בנושא דילמות מוסריות. עבודת הגמר
שלום רב לאוהבי תורתך. במקרה של פיקוח נפש בשבת כגון קריאה לאמבולנס להבאת יולדת אל בית חולים, האם עדיף להתקשר מטלפון קווי או מסלולרי?