כיבוד הורים
שמעתי מכמה רבנים שיש מקרים שלא צריך לשמוע בקול ההורים כמו למשל: בת שהוריה לא מסכימים עם העובדה שתצא לשרות לאומי מחוץ לבית, ובחור בן
לכבוד הרב ד"ר מרדכי הלפרין שלום,
אני חולת קרוהן מזה 11 שנה.
מאז פסח שעבר – המחלה פעילה.
אני מטופלת כרגע בתרופות (אזופי 125 מ"ג, פמוטידין 40 מ"ג, רפסאל 4 ג"ר) ולאחרונה התחלתי טיפול בזריקות יומרה – כמוצא אחרון לפני ניתוח.
התזונה שלי מאוד מאוד מוגבלת: ללא דברי חלב, ירקות ופירות. ללא מטוגנים, שומנים ומאכלים קנויים. התפריט שלי כולל: פיתה בלי כלום או עם אבוקדו, תה, חזה עוף מבושל במים, אורז, ביצה, שוקולד מריר ו"אנשור פלוס" להשלמה.
המשקל שלי כרגע תקין.
אני חוששת שהשינוי התזונתי בפסח יגרום לי להחמרה וחוסר יכולת לאכול. (זה מה שקרה בפסח הקודם. אולי פסח אינו הגורם, אך יש לו השפעה…) – במצב כזה אני עוברת לתזונה נוזלית (דהיינו "אנשור פלוס") עד יעבור זעם…
האם "אנשור פלוס" מותר בפסח?
אודה לתשובתך,
חג שמח
ש
מותר להשתמש באנשור פלוס למי שנמצא בתת משקל ולדעת הרופא המטפל עליו להמשיך ליטול את האנשור גם בימי הפסח.
הסבר:
אנשור פלוס לא מכיל רכיבים מחמץ, ואיננו מכיל גלוטן. לעומת זאת הוא מכיל רכיבים הבאים מתוצרי קטניות.
להלכה רבים מהמשתמשים באנשור בגלל תת-משקל מוגדרים כחולים שיש בהם סכנה.
גם אלה שאינם במצב כה חמור, הם מוגדרים לכל הפחות כחולים שאין בהם סכנה.
במקרה הראשון, חולים שיש בהם סכנה מותר להשתמש גם במוצר עם רכיבי חמץ גמור, אם הוא נדרש לשיפור מצבם,
ובמקרה השני – חולים שאין בהם סכנה, הותר איסור קטניות בפסח גם אם הם שייכים לעדה האשכנזית.
שמעתי מכמה רבנים שיש מקרים שלא צריך לשמוע בקול ההורים כמו למשל: בת שהוריה לא מסכימים עם העובדה שתצא לשרות לאומי מחוץ לבית, ובחור בן
שלום וברכה אבקש לשאול על דעת ההלכה לגבי פונדקאות. הרקע – בת משפחה שנולדה ללא רחם אך ישנן שחלות (הילדה כבת 7 שנים). אודה על
שלום קראתי את מאמרו המעניין של דר' אורי לוי בנושא – הלכות נידה , דימום שלא בשעת וסת כתוצאה מהתקן תוך רחמי. לא מצאתי רב
שלום, לכבוד הרב. היום (יום שלישי) בצהריים, שוחחתי עם הרב אודות בדיקת הפס"ט. על אף דאגנוזת מחלת העצבנות שהרב אבחן בי, כוונתי היתה לברר מבחינה