נידה בעקבות ריקון שק הריון (הריון ללא עובר)
אני אמורה בשבוע 9 להריון לעשות ריקון חלל הרחם בעיקבות שק הריון ללא עובר האם התהליך גורם לי להיות נידה? אם כן איך עלי לנהוג?
רופא המשפחה שבאתי אליו איבחן לי תסמונת המעי הרגיז לתופעות שמצויות אצלי כבר די הרבה זמן. עד שאצליח להתגבר על ההבעיה ולטפל בה עד הסוף עדיין כל יום עליי להתמודד עם : הפחות, והרגשה שתמיד אני צריכה לשירותים, (למרות שזה לא יוצא, מעין עצירות.) מצפוני אינו נקי כל פעם שאני ניגשת להיתפלל, וזה גורם לי להרגשה רעה, הרי זו עבירה לעמוד כך לפני הקב"ה..! כמה שאשתדל לפני כן להכין את גופי לתפילה, וללכת שוב לשירותים, עדיין יופיעו התופעות גם באמצע התפילה. מה אפשר לעשות? האם בסוג בעיה כזו ניתן לראות היתר לתפילה גם במצב לא אידיאלי מתוך חוסר ברירה? תודה!
כעיקרון מותר להתפלל חוץ מזמן ההפחה ואז צריכים להפסיק ואם יש ריח אז עד שיעבור הריח. הבעיה העיקרית היא תפילין ואסור להניח תפילין בזמן הפחה. ולכן צריכים להניח תפילין אפילו לדקה בין הפחה להפחה ולא מבשך כל התפלה. לגבי ההרגשות שצריכך לשירותים כיון שאלה רק הרגשות, מותר לתפלל.
אני אמורה בשבוע 9 להריון לעשות ריקון חלל הרחם בעיקבות שק הריון ללא עובר האם התהליך גורם לי להיות נידה? אם כן איך עלי לנהוג?
שלום רב ! חליתי בדיכאון שנגרם שנה לאחר פציעתו הקשה של בעלי במילואים. ראשית כל, הופניתי לטיפול בפרופסור פסיכואנליטיקאית שלא הבחינה במצבי החמור ואז כמו