רופא המשפחה שבאתי אליו איבחן לי תסמונת המעי הרגיז לתופעות שמצויות אצלי כבר די הרבה זמן. עד שאצליח להתגבר על ההבעיה ולטפל בה עד הסוף עדיין כל יום עליי להתמודד עם : הפחות, והרגשה שתמיד אני צריכה לשירותים, (למרות שזה לא יוצא, מעין עצירות.) מצפוני אינו נקי כל פעם שאני ניגשת להיתפלל, וזה גורם לי להרגשה רעה, הרי זו עבירה לעמוד כך לפני הקב"ה..! כמה שאשתדל לפני כן להכין את גופי לתפילה, וללכת שוב לשירותים, עדיין יופיעו התופעות גם באמצע התפילה. מה אפשר לעשות? האם בסוג בעיה כזו ניתן לראות היתר לתפילה גם במצב לא אידיאלי מתוך חוסר ברירה? תודה!
כעיקרון מותר להתפלל חוץ מזמן ההפחה ואז צריכים להפסיק ואם יש ריח אז עד שיעבור הריח. הבעיה העיקרית היא תפילין ואסור להניח תפילין בזמן הפחה. ולכן צריכים להניח תפילין אפילו לדקה בין הפחה להפחה ולא מבשך כל התפלה. לגבי ההרגשות שצריכך לשירותים כיון שאלה רק הרגשות, מותר לתפלל.
בני נולד אם בעיה מסויימת הוא בן 19 והוא הולך לעבור בדיקת הקריוטיפים אני מעוניין לדעת מה הוא הולך לעבור בבדיקה זו
מטופל שיודע שהוא נכנס לטיפול שבסופו ישמידו את כל כליו – כולל התפילין. האם עדיף שלא יכניס תפילין ויוותר על הנחת תפילין במשך שבוע או
I am an obstetrician in Melbourne Australia. I have quite a few charedi patients (ken yirbu!). A small number of them have had multiple caesarean
