בחירת מין הילוד
לעורך שלו'. במסגרת עבודתי ברפואת נשים ופריון פונים אלי לא פעם זוגות שזכו אמנם לפרי בטן – אך שכל צאצאיהם ממין אחד (בדרך כלל בנות…),
לכבוד הר' שלום.
ברצוני לדעת מהו יחס ההלכה והרפואה מבחינה הלכתית, אתית ומשפטית לגבי הטיפול בחולה עם תסמונת מינכהאוזן? עד לאן צריך לטפל ומהיכן כבר אסור? האם צריך לשתף את המטופל בדילמות שלנו ובחשדות שלנו לגבי היותו לוקה במינכהאוזן?- מה לגבי האפשרות שאם ידע בחשדנו זה הוא יעזוב וידיע לביה"ח אחר שם לא יחשדו במחלה וינתחו אותו או יעמידו אותו בפני טיפולים מסוכנים?
אשמח לתשובה בהקדם,
תודה רבה,
הכלל ההלכתי הוא פשוט: אסור להזיק.
הפרקטיקה הנובעת מכך תלויה בכל מקרה ומקרה.
על פי ההלכה (ולא תמיד ע"פ החוק) מותר להמנע מלמסור לחולה חשדות או אינפורמציה רפואית הנוגעת לו אם מתן האינפורמציה עלול לגרום לו נזק.
לעורך שלו'. במסגרת עבודתי ברפואת נשים ופריון פונים אלי לא פעם זוגות שזכו אמנם לפרי בטן – אך שכל צאצאיהם ממין אחד (בדרך כלל בנות…),
אני אחות שגרה במושב בני ראם ועובדת בבי"ח הרצפלד בגדרה , בי"ח גריאטרי במחלקה ח' – מחלקה פנימית נותרו לי מס' שאלות : 1. האם
רציתי בבקשה לברר על ידכם את דברי הרמב"ם בעניין הוצאת שכבת זרע, והאם יש לכך סימוכין כיום מעולם הרפואה."שכבת זרע היא כח הגוף וחייו ומאור
אנחנו נשואים כ-10 שנים. אני נמצאת כרגע בתקופת ההנקה במשך 7 חודשים לאחר קיום יחסי אישות אני מרגישה צריבה הנמשכת כ רבע שעה. גם בעבר