קיום יחסים בתחילת הדרך
ברצוני לציין כי השאלה עוסקת בתחומים בינו לבינה והסודיות חשובה ביותר, בנוסף אציין כי השאלה נובעת מחוסר ידע מוחלט ובאמת מרצון לדעת ולא מזלזול או
לכבוד הר' שלום.
ברצוני לדעת מהו יחס ההלכה והרפואה מבחינה הלכתית, אתית ומשפטית לגבי הטיפול בחולה עם תסמונת מינכהאוזן? עד לאן צריך לטפל ומהיכן כבר אסור? האם צריך לשתף את המטופל בדילמות שלנו ובחשדות שלנו לגבי היותו לוקה במינכהאוזן?- מה לגבי האפשרות שאם ידע בחשדנו זה הוא יעזוב וידיע לביה"ח אחר שם לא יחשדו במחלה וינתחו אותו או יעמידו אותו בפני טיפולים מסוכנים?
אשמח לתשובה בהקדם,
תודה רבה,
הכלל ההלכתי הוא פשוט: אסור להזיק.
הפרקטיקה הנובעת מכך תלויה בכל מקרה ומקרה.
על פי ההלכה (ולא תמיד ע"פ החוק) מותר להמנע מלמסור לחולה חשדות או אינפורמציה רפואית הנוגעת לו אם מתן האינפורמציה עלול לגרום לו נזק.
ברצוני לציין כי השאלה עוסקת בתחומים בינו לבינה והסודיות חשובה ביותר, בנוסף אציין כי השאלה נובעת מחוסר ידע מוחלט ובאמת מרצון לדעת ולא מזלזול או
שלום. לא הכי יודעת אם זה המקום אבל יש לי בעיה ביחסי המין עם בעלי, אנחנו נשואים כבר 9 חושים ולא מצליחים לקיים חדירה. אובחנתי
אני עברתי אתמול(06 . 7 . 25 ) IVF דיקור שחלות ומחר אני עוברת א"ה החזרת עוברים האם אני יכולה לצום בתשעה באב ?