לכבוד הר' שלום.
ברצוני לדעת מהו יחס ההלכה והרפואה מבחינה הלכתית, אתית ומשפטית לגבי הטיפול בחולה עם תסמונת מינכהאוזן? עד לאן צריך לטפל ומהיכן כבר אסור? האם צריך לשתף את המטופל בדילמות שלנו ובחשדות שלנו לגבי היותו לוקה במינכהאוזן?- מה לגבי האפשרות שאם ידע בחשדנו זה הוא יעזוב וידיע לביה"ח אחר שם לא יחשדו במחלה וינתחו אותו או יעמידו אותו בפני טיפולים מסוכנים?
אשמח לתשובה בהקדם,
תודה רבה,
הכלל ההלכתי הוא פשוט: אסור להזיק.
הפרקטיקה הנובעת מכך תלויה בכל מקרה ומקרה.
על פי ההלכה (ולא תמיד ע"פ החוק) מותר להמנע מלמסור לחולה חשדות או אינפורמציה רפואית הנוגעת לו אם מתן האינפורמציה עלול לגרום לו נזק.
שלום וברכה! אני סטודנטית לסיעוד בבי"ס לאחיות ב"שערי צדק" ושאלתי היא: מה הדין והחוק לגבי הפרדת תאומים סייאמים בכל אחד מהמקרים הבאים: אם אחד מהם
שלום רב, במסגרת עבודה בבית ספרנו , אנחנו צריכות לעשות עבודה על תאומי סיאם. בשלב מתקדם היינו צריכות לנסח שאלת חקר ועשינו זאת. אבל אנחנו
שלום רב הנני מתגוררת בתל אביב ורציתי לבקש שמות של רופאים המתקינים את התקן הג'ינפיקס. בברכה ש
