אמצעי מניעה לאחר עייפות קיצונית מלידות
אני נשוי 3 שנים ויש לי 3 בנות תאומות ועכשיו נולדה עוד אחת. אחרי לידת התאומים ניסינו כל מיני אמצעי מניעה.ניסינו 3 סוגי כדורים אחד
לכבוד הר' שלום.
ברצוני לדעת מהו יחס ההלכה והרפואה מבחינה הלכתית, אתית ומשפטית לגבי הטיפול בחולה עם תסמונת מינכהאוזן? עד לאן צריך לטפל ומהיכן כבר אסור? האם צריך לשתף את המטופל בדילמות שלנו ובחשדות שלנו לגבי היותו לוקה במינכהאוזן?- מה לגבי האפשרות שאם ידע בחשדנו זה הוא יעזוב וידיע לביה"ח אחר שם לא יחשדו במחלה וינתחו אותו או יעמידו אותו בפני טיפולים מסוכנים?
אשמח לתשובה בהקדם,
תודה רבה,
הכלל ההלכתי הוא פשוט: אסור להזיק.
הפרקטיקה הנובעת מכך תלויה בכל מקרה ומקרה.
על פי ההלכה (ולא תמיד ע"פ החוק) מותר להמנע מלמסור לחולה חשדות או אינפורמציה רפואית הנוגעת לו אם מתן האינפורמציה עלול לגרום לו נזק.
אני נשוי 3 שנים ויש לי 3 בנות תאומות ועכשיו נולדה עוד אחת. אחרי לידת התאומים ניסינו כל מיני אמצעי מניעה.ניסינו 3 סוגי כדורים אחד
אני אחות ויועצת הנקה ונתקלת לעיתים קרובות בשאלת שאיבת חלב אם בשבת. ברצוני לברר מספר נקודות. א. יולדת "תוך שבעה" הסובלת מגודש. באיזה אופן מומלץ
אמנם ברגע האחרון- רציתי לדעת האם טבליות בשם פרנטאל המיועדות לנשים בהריון כשרות לפסח. תודה
שלום, בלימודי לגבי מחלת השסעת היינו הסכיזופרניה מתואר המצב לכאורה כי מדובר במחלה אשר למעשה ישנה הפרעה במחשבות – והאדם לוקה במחשבות שווא – אשר