אני חולה בסרטן המעי הגס שהתפשט לחלל הבטן. המעיים (בעיקר הדקים) חסומים במידה כזו או אחרת כבר כחודש. התקינו לי זונדה בקיבה, כך שאני יכול לנקז נוזלים ממנה כרצוני לתוך שקית (במקום להקיא). אני אוכל אוכל נוזלי, שכנראה ברובו לא נספג ויוצא דרך הזונדה. רוב הזמן אין לי יציאות, אולם בחלק מהזמן קיימת תחושת צורך (שאין בה ממש – אם אני הולך לשירותים לא קורה שום דבר, לפעמים יש שחרור של גזים אבל אפילו זה נדיר). מתן שתן כרגיל. ישנם ימים של שלשול (בתדירות של בין 3 ל10 פעמים ביום, שלשול נוזלי לחלוטין).
השאלה הבסיסית שלי היא מה עושים לגבי תפילות, תפילין, ברכות בשני מצבים אלו (שלשול וחסימה).
האם יש נפק"מ נוספות?
לגבי החסימה אין נפק"מ כלל וכלל. בזמן שלשולים אם יש הרגשה אסור להתפלל עד אחרי שהתפנותה. מותר להניח תפילין אך כמובן צריך להורידם ברגע שיש הרגשה של שלשול. בשעת הדחק מסיפק להניח תפילין ולקרוא רק שמע ישראל וברוך שם.
ייעוץ גנטי – האם יש חובה ע"פ ההלכה ללכת לייעוץ גנטי להיבדק בקשר לנשאות הגן האחראי על מחלת הנטיגטון. (מחלה סופנית) אם אב לא רוצה
האם ניתן לקיים יחסי אישות שישה שבועות לאחר הלידה (כמובן לאחר כל שלבי הטהרה והטבילה), לפני בדיקה אצל רופאת הנשים? במידה ולא מתאפשר להקדים את
מה דינו של חולה אפילפסיה שלוקח בקביעות תרופות? האם חייב להמשיך לקחת את התרופות למרות הצום? ואם כן, האם חייב לצום למרות שבעצם הוא שובר
