בתולין אחרי נישואין
הייתי נשואה לבחור חולה בנפשו. הוא קיים את המצווה עימי פעמיים בלבד. בליל החתונה. ולאחר חודשיים. הוא אמר שיודע שלא הצליח כראוי. מחמת חולשה. לא
מה הדין לגבי תרומת איברים (של אדם שנפטר) ככלל ותרומת לב בפרט? למיטב ידיעתי יש בעיה להוציא לאדם את ליבו – במצב שבו הוא עוד יכול לעבוד ולעזור בגוף אחר – כי יש בזה משום רצח לבעל הלב, אבל גם יש בזה הצלת חיים של אדם אחר וזה חשוב ביותר! קראתי את תשובותיכם לשאלות שנשאלו בעניין והן לא ממש סיפקו אותי… הן אינן נותנות תשובה הלכה למעשה האם מותר או אסור. אשמח לתשובה ברורה! בתודה מראש! אור.
התשובה לשאלה זו תלויה במחלוקת גם בעולם הרפואי וגם בעולם ההלכתי. ביפן, למשל, עד לפני שנים ספורות הוצאת לב להשתלה הוגדרה כרצח. מאז שונה שם החוק, כך שלפיו, כל עוד אין לנו ידיעה שבעל הלב הנדון מכיר במוות מוחי- אסור להוציא ממנו את לבו. רק אם הוא הביע במפורש את דעתו והכיר במוות מוחי, רק אז מותר לטול ממנו ליבו הפועם במצב של מוות מוחי. חוק דומה במקצת לחוק היפני התקבל בם במדינת ניו-ג'רסי בארה"ב, אלא ששם ברירת המחדל היא הכרה במוות מוחי, אלא אם כן בעל הלב הביע דעה אחרת, או שלפי השתייכותו המגזרית סביר להניח שדעתו היא אחרת.
גם בעולם ההלכה קיים ויכוח נוקב בשאלה, ואת פרטיו תוכל ללמוד בספר 'קביעת רגע המוות' בהוצאת מכון שלזינגר.
אתה מוזמן לבקר בספרית מכון שלזינגר, טל' 02-6555266, או לרכוש מהמכון ישירות או דרך האינטרנט בקישור: https://www.medethics.org.il/siteHeb/PriceList.asp
כמו כן תוכל להיעזר במנוע החיפוש של פרסומי המכון שבאתר האינטרנט של המכון.
הייתי נשואה לבחור חולה בנפשו. הוא קיים את המצווה עימי פעמיים בלבד. בליל החתונה. ולאחר חודשיים. הוא אמר שיודע שלא הצליח כראוי. מחמת חולשה. לא
מה הם האופציות לאשה שנאסר עליה מכאן ולהבא על ידי הרופאים לללדת מחמת ניתוח קיסרי – מניעת הריון או סירוס
Post Content נשאלתי ע"י תלמידה שיש לה מום מולד בלב: הקרדיולוגית שלה נתנה לה תרופה חדשה בשם סלקסיפג (אופטרבי). אמרה לה לקחת פעמיים ביום, ולא
אני בחור חרדי בן 21 לא נשוי. מעולם לא קיימתי יחסי מין או הוצאתי ז"ל, אבל יצא לי בתור קרי לילה. בתחילה היה הקרי לילה