תרומת איברים

עקרונות ההלכה בנוגע לתרומת איברים מובאים להלן:

1. קיים איסור לקחת איברים מחולה שטרם נקבע מותו באופן מוסמך על פי ההלכה. כי אסור להרוג אפילו את מי שנוטה למות, וגם אם מדובר בהריגה לצורך הצלת אחר.

2. להסכים לתרום איברים לאחר המוות שיקבע באופן מוסמך – יש משום מצווה חשובה של הצלת נפשות.

3. מהו המוות שנקבע באופן מוסמך – יש על כך כמה דעות שפירוטן חורג ממסגרת זו. ראה בין היתר:

אסיא נ"ג נ"ד 5-16 (קביעת רגע המוות – סקירת עמדות / פרופ' אברהם שטינברג)

ספר אסיא ו' 27-40 (השתלת לב בישראל – החלטת מועצת הרבנות הראשית מקורות והערות להחלטה / ועדת ההשתלות; הרב מרדכי הלפרין; הסתדרות רפואית "הדסה"; פרופ' חיים סומר; פרופ' אברהם ס. אברהם)

4. כדאי לעיין גם באסופת מאמרים לקראת הכינוס הבינלאומי הראשון לרפואה אתיקה והלכה, בשער השני "השתלת איברים" עמ' 63-173. (הספר בהוצאת מכון שלזינגר, 1993)

5. ריכוז רחב עוד יותר של מאמרים ופסקים בנוגע לקביעת מוות מופיע גם בספר "קביעת רגע המוות" (מכון שלזינגר, מהדורה מורחבת תשס"ח – 2007). את הספר ניתן לרכוש באופן מקוון באתר מכון שלזינגר .

6. מידע נוסף על תרומת והשתלת איברים ניתן למצוא באתר מכון שלזינגר , תחת הקטגוריה של מאמרים, ושם השתלת איברים.,או בלינק הבא: איברים.

7. כיום ניתן לסמן על כרטיס ההצטרפות ולהתנות את התרומה באישור של איש דת מטעם המשפחה. במערכת מסודרת אין לחשוש שהאברים ינטלו בניגוד לתנאי החתימה על הכרטיס.

במקומות בהם המערכת אינה מסודרת יש בסיס לחשש.

8. אם החלטת לחתום על כרטיס אדי, מן הראוי שתציין כי בחרת באפשרות של: "בתנאי שאיש דת לפי בחירת המשפחה יאשר את התרומה לאחר מותי". בחירה זו גם מסומנת ב * על כרטיס התורם.

9. למרות האמור, יש רבנים מגדולי הפוסקים שלא מתירים חתימה על כרטיס אדי אפילו אם היא מותנית "באישור איש דת לפי בחירת המשפחה", בעיקר אם מדובר במשפחה שאין לה קשר קבוע עם רבנים ואנשי הלכה, שאז הסעיף הזה עלול להיות לא רלוונטי.

עוד על השתלות איברים ראה רשימת מאמרים בנושא השתלות איברים. בנוסף ראה גם רשימת המאמרים בנושא קביעת רגע המוות, שגם היא רלוונטית מאד לנושא איסור או היתר של נטילת האברים מגוף התורם.