שלום!
א. ברצוני לשאול מהי עמדת ההלכה לגבי תרומת מח עצם?
ב. האם במקרה שלא נשקפת סכנת חיים למקבל, יכול האדם לתרום איבר או אף תרומת דם?
ג. האם הדיון ההלכתי אודות בעלות האדם על גופו, יש לה משמעות בשאלות אלו?
תודה מראש
צ'
לשאלות א.-ב.
ראי מאמרי על תרומת איברים מחיים, בספר אסיא ט', עמ' 321-349
לשאלה ג.
לדיון על בעלות אדם על גופו משמעות מוגבלת מאד לנושא, שכן גם אם אדם הוא בעלים על גופו, הוא מוגבל בכך שמותר לו להשתמש בבעלות זו רק על פי ההלכה.
לכן אסור לו להתאבד, ולכן אסור לו לגרום לעצמו נזק ללא סיבה הלכתית המתירה לגרום נזק כזה (כדוגמת מצב של תרומת איבר להצלת חיים).
וכן להיפך, גם אם איננו בעלים על גופו בכל זאת מעמדו הוא של מעין אפוטרופוס על גופו, אשר בסמכותו לקבוע מה יעשה בו.
גם כאן סמכות זו מוגבלת על ידי פרמטרים הלכתיים, ואם קיימת מצוה בתרומה להצלת הזולת הרי שה'אפוטרופוס' רשאי לקיימה.
שמעתי על טיפולים ביונים שהצליחו לרפא את מחלת הצהבת ואני רוצה גם כן לערוך טיפול כזה לשם כך אני מבקש לדעת האם הטיפול טוב גם
מאתר כיפה, מספר השאלה: 114666 שלום האם הכדורים פריזמה וריספרדל כשרים לפסח?
אישה בהריון ראשון חודש שמיני לפני כחדש אושפזה בגלל צירים מוקדמים בנוסף בדיקת סוכר הראתה נפילת סוכר ונאמר לה שחייבת לאכול כל 3 שעות מה