צרעת בהלכה וברפואה
שלום וברכה! אני כותבת עבודה בנושא הצרעת בעיקר הצרעת שבספר ויקרא. התחלתי לקרוא מן המקרא אך לא הצלחתי להבין מה ההבדל בין בהרת, שאת ומחיה.
שלום!
א. ברצוני לשאול מהי עמדת ההלכה לגבי תרומת מח עצם?
ב. האם במקרה שלא נשקפת סכנת חיים למקבל, יכול האדם לתרום איבר או אף תרומת דם?
ג. האם הדיון ההלכתי אודות בעלות האדם על גופו, יש לה משמעות בשאלות אלו?
תודה מראש
צ'
לשאלות א.-ב.
ראי מאמרי על תרומת איברים מחיים, בספר אסיא ט', עמ' 321-349
לשאלה ג.
לדיון על בעלות אדם על גופו משמעות מוגבלת מאד לנושא, שכן גם אם אדם הוא בעלים על גופו, הוא מוגבל בכך שמותר לו להשתמש בבעלות זו רק על פי ההלכה.
לכן אסור לו להתאבד, ולכן אסור לו לגרום לעצמו נזק ללא סיבה הלכתית המתירה לגרום נזק כזה (כדוגמת מצב של תרומת איבר להצלת חיים).
וכן להיפך, גם אם איננו בעלים על גופו בכל זאת מעמדו הוא של מעין אפוטרופוס על גופו, אשר בסמכותו לקבוע מה יעשה בו.
גם כאן סמכות זו מוגבלת על ידי פרמטרים הלכתיים, ואם קיימת מצוה בתרומה להצלת הזולת הרי שה'אפוטרופוס' רשאי לקיימה.
שלום וברכה! אני כותבת עבודה בנושא הצרעת בעיקר הצרעת שבספר ויקרא. התחלתי לקרוא מן המקרא אך לא הצלחתי להבין מה ההבדל בין בהרת, שאת ומחיה.
שאלת הקדמה: האם האינטרסקס בימינו הוא האנדרוגינוס שעליו דיברו חכמינו? א. האם מערכת הרבייה הזכרית ומערכת הרבייה הנקבית יכולות לפעול בתקינות בו זמנית אצל אינטרסקס?
נקבע לנו מועד לניתוח להסרת גידול מכליה, ליום א' י"ח תמוז תשע"ה, צום י"ז תמוז נדחה (5 ליולי 2015). האם ישנה מניעה הלכתית בביצוע הניתוח
דודי בן 80 וגר בישוב מעורב שרובו אינו דתי.ביתו מרוחק מבית הכנסת.לאחרונה רכש קלנועית עם מנגנון שבת של מכון צומת,מצב בריאותו מקשה ביותר את הליכתו.ההגעה