תשלום על פרוצדורה רפואית שלא הצליחה

דעת ההלכה אם סוכם שעלות הטיפול עבור הטירחה ללא כל קשר לתוצאות הרפואיות ברור שהמומחה יכול לגבות את שכרו. וכן אם סוכם שעלות הטיפול תהיה תלויה בתוצאות הרפואיות ברור שהמומחה לא יכול לגבות את שכרו כלל, אבל כאן לכאורה יש מצב שבוא הסביר את הסיכויים והסיכונים אבל לא תלה את התשלום עבור הטרחה או עבור התוצאה והפציינט הבין שאפילו שכרוך כזה סיכון אבל הוא משלם עבור שהתוצאות ישביעו את רצונו ואם לא לא מוכן לשלם והרופא הבין שהתשלום בעבור שכר הטרחה. וזה דומה למקרה שמובא בשולחן ערוך בסימן רס"ד ירד להציל ולא הציל והבעלים נמצאים שם,אם התנה עם הבעלים אין לו אלא שכרו הראוי לו ואם לא התנה הדין הוא שאפילו שכרו אין לו. ויעוין בפתחי תשובה שכתב שאפילו אם לא סיכם מפורשות שאם לא יהיו תוצאות יקבל שכר, על כל פנים הוי כמו שהתנה מפורש ויש לו שכרו. אבל כמובן השכר צריך להיות כפי מה שמקובל בשוק לגבות עבור דבר כזה. ומבירור שערכנו עולה שעלות הוצאות עבור טיפול שורש הוא כ5,000 ש״ח וזה מחיר סביר. לסיכום: מגיע לרופא את התשלום עבור הטיפול הגם שהטיפול לא הניב שום תוצאות. הערת המערכת: ניתן לעיין במאמרים העוסקים בדיני הרופא ושכרו גם במאגר המקוון של אתר מכון שלזינגר: https://www.medethics.org.il/db/AsiaResults.asp?keywords=89 לדוגמא – שכר הרופא בהלכה – שו"ת: מאת הרב יצחק זילברשטיין; ד"ר פנחס נמט; ספר אסיא ה', עמ' 24-29 (1986); אסיא לט, עמ' 26-31: https://www.medethics.org.il/articles/ASSIA/ASSIA5/R0051024.asp