שלום יש לי בעייה – אני סובל מ-OCD . זו בעיית של הפרעה טורדנית כפייתית , – כל הזמן מדבר בלב , ובנוסף אני אומר על כל דבר , אם… מתחייב (אומר בלב) או תוך כדי שיחה – אומר בלב – מקבל עליי נדר…. (גם בלב) וזו כפיתיות, אפילו בזמן קידוש ביום שישי ותפילה אומר בלב נודר…. וכל מיני דברים, המילה הזו לא יוצאת מראשי . האם אלו נחשבים נדרים ? עכשיו כטיפול עצמי אני לא נלחם בזה ונותן למחשבה לעשות את שלה כי כשנלחמים בה זה מתגבר. האם זה נדר? עושים התרה לזה? שהרי גם אחרי התרה זה ימשיך – זו הפרעה טורדנית כפייתית, מה עושים – איך מפסיקים הרגל כזה ? האם יש פיתרון דתי של רב ל-OCD – אולי לקרא תפילה מסוימת שעוזרת להפסיק מחבות ולא להגיד כל הזמן מילים בלב?. תודה
א. המחשבות הכפייתיות אינן נחשבות כנדרים, ואין צורך לעשות להן התרת נדרים.
ב. בכל מקרה גם אילו היה לגביהן דין נדר אמיתי, התרת הנדרים של ערב ראש השנה ושל כל נדרי, מועילות גם לנדרים מהסוג שהזכרת.
ג. הפתרון הנכון הוא לפנות לרופא פסיכיאטר שיבחר את הטיפול המתאים.
סיכויי הצלחה של טיפול רפואי מתאים הם גבוהים מאוד (קרוב ל-100%).
האם מותר לשתות בצום מים בשיעורים קטנים לחולה מאני-דפרסיבי הנזקק בקביעות לתרופת ליתיום זאת בהנחה שיש סכנה למצבו הנפשי במידה ויופסק הטיפול למספר ימים קודם
אשתי בשבוע ה18 להריונה .בבדיקות שערכנו בשבוע 11 (שקיפות עורפית) קיבלנו תוצאה ירודה ביותר המצביעה על הסתברות של 1:2 על אפשרות לטריזומיה 18 -אשר הינה
