שלום יש לי בעייה – אני סובל מ-OCD . זו בעיית של הפרעה טורדנית כפייתית , – כל הזמן מדבר בלב , ובנוסף אני אומר על כל דבר , אם… מתחייב (אומר בלב) או תוך כדי שיחה – אומר בלב – מקבל עליי נדר…. (גם בלב) וזו כפיתיות, אפילו בזמן קידוש ביום שישי ותפילה אומר בלב נודר…. וכל מיני דברים, המילה הזו לא יוצאת מראשי . האם אלו נחשבים נדרים ? עכשיו כטיפול עצמי אני לא נלחם בזה ונותן למחשבה לעשות את שלה כי כשנלחמים בה זה מתגבר. האם זה נדר? עושים התרה לזה? שהרי גם אחרי התרה זה ימשיך – זו הפרעה טורדנית כפייתית, מה עושים – איך מפסיקים הרגל כזה ? האם יש פיתרון דתי של רב ל-OCD – אולי לקרא תפילה מסוימת שעוזרת להפסיק מחבות ולא להגיד כל הזמן מילים בלב?. תודה
א. המחשבות הכפייתיות אינן נחשבות כנדרים, ואין צורך לעשות להן התרת נדרים.
ב. בכל מקרה גם אילו היה לגביהן דין נדר אמיתי, התרת הנדרים של ערב ראש השנה ושל כל נדרי, מועילות גם לנדרים מהסוג שהזכרת.
ג. הפתרון הנכון הוא לפנות לרופא פסיכיאטר שיבחר את הטיפול המתאים.
סיכויי הצלחה של טיפול רפואי מתאים הם גבוהים מאוד (קרוב ל-100%).
שלום וברכה! אני סטודנטית לסיעוד בבי"ס לאחיות ב"שערי צדק" ושאלתי היא: מה הדין והחוק לגבי הפרדת תאומים סייאמים בכל אחד מהמקרים הבאים: אם אחד מהם
שלום, אני סטודנטית, אני אמורה לעביר פרזנטצייה בנושא עור ומחלות עור על פי המדע ועל פי ההלכה, אני אשמח מאוד אם תוכלו לשלוח לי מידע
שלום, אני עובד בבית חולים גריאטרי כפיזיוטרפיסט. במהלך עבודתי אני נמצא במחלקות קשות של סיעודים מורכבים שלרובם יש הזנה ע"י זונדה הנכנסת לגוף דרך האף