יחס ההלכה לקריוגניקה
שלום רבבהמשך לשיחתנו בנושא, אשמח לחוות דעת הלכתית הנוגעת למעמד של שימור הגוף לאחר המוות (קריוגניקה, קריוניקה), בהנחה שהמטרה היא לא קבורה אלא להיפך –
שלום.
א. אשה שעברה דילול עוברים האם יש להתייחס לכך כאל הפלה [ארבעים יום ריקום אברים] ובהתאם לכך לקבוע פדיון הבן?
ב. רופא המליץ לאישה לעשות כריתת רחם, יש לה ילדים היא בגיל העמידה, כפי שאני מבין לדעת רוב הפוסקים עיקור אישה הוא דרבנן האם ניתן להתיר ובאיזה תנאים?
א. הפלה מוגדרת אך ורק כאשר עובר שאיבריו התרקמו הפסיק להתפתח ונפלט מהרחם, ולא כאשר עובר הפסיק להתפתח, נשאר ברחם ונספג.
ב. קיימת מחלוקת הפוסקים אם איסור סירוס אשה הוא מן התורה או מדרבנן.
לכן בכל מקרה יש חובה להתיעץ עם רב מורה הוראה מוסמך.
עוד על סרוס אשה בהלכה ראי מאמרי "איסור סירוס – מקור האיסור והשלכותיו"
https://www.medethics.org.il/articles/misc/other1.asp
בכל מקרה, אם ההמלצה לכריתת רחם נועדה להקטין סכנה לחיי האשה – הפעולה מותרת לכל הדעות.
שלום רבבהמשך לשיחתנו בנושא, אשמח לחוות דעת הלכתית הנוגעת למעמד של שימור הגוף לאחר המוות (קריוגניקה, קריוניקה), בהנחה שהמטרה היא לא קבורה אלא להיפך –
יש לי חבר מדהים. אנחנו מכירים מילדות. יש רק בעיה קטנה: סבתא שלו וסבתא שלי הן דודות. מה שעושה אותנו אחים מדרגה חמישית. לפי מה
אני עושה עבודה בתושב"ע על נשים רופאות. הבנתי שבחדרי הניתוח יש צורך בשימוש בבגדים סטרילימ שלא מיוצרים כחצאיות. האם מותר לסטודנטית לרפואה להיכנס לחדר הניתוח
אני מעוננינת במידע ובמקורות לגבי העניין של קדושת הגוף והצורך החשוב הנובע מכך להביא את מתי ישראל לקבורה.