שלום רב.
אני תלמידה בכיתה ט' והשנה אנו עושות באולפנא עבודה בנושא גנטיקה.
הנושא שבחרנו, חברותיי ואני, לעשות עליו הוא: "תיכנון ולד להצלת ילד אחר." כגון: הסיפור של שרון הררי. (-"שתזכה לשנה הבאה", זהו סיפרה).
רצינו לדעת מה דעת ההלכה בנושא. האם יש היתר לכך?
בעצם, אם נולד ילד שחולה בפנקוני אנמיה- מחלה גנטית (אמיתי הררי- בנה של שרון) ויודעים שגופו יקרוס והוא לא יחזיק מעמד עוד הרבה שנים- האם במצב כזה מותר "לתכנן" ילד נוסף במטרה להשתיל אצל הילד החולה מוח עצם – תאים חדשים ובריאים מהילד החדש? חשוב לציין, שכדי לעשות זאת חייבים לעבור אבחון גנטי טרום השרשתי, הפריה חוץ גופית, ובדיקה להתאמת רקמות.
אם כך- האם ההלכה מתירה המצב כזה לעבור את התהליך? יש כאן ערכים שמתנגשים זה בזה. ערך חיים מול הצלת חיים. מה דעת ההלכה בנושא?
ב. קיימת שאלה חשובה נוספת שיש לדון בה כאן. ככלל, אסור לקחת מאדם תרומת רקמה או תרומת דם בלא הסכמתו. מה דינו של תינוק או ילד קטן, שאיננו מסוגל לתת לכך הסכמה בעצמו. האם מותר לקחת ממנו תרומת דם (שאיננה מזיקה) בלא שהוא נתן הסכמה תקפה? האם חובת ההצלה בסכנת חיים מתירה נטילה כזו? אלו שאלות חשובות שצריכות להלקח בחשבון בכל דיון מסוג זה. דיון בסיס בשאלה זו מובא בנשמת אברהם, חו"מ, סי' רמג, ס"ק א.
שלום רב יש לי תינוק יונק בן 6 חודשים. רק עכשיו הוא מתחיל טעימות ירק (אוכל 2-3 כפיות פעם ביום, עוד לא מהווה ארוחה) ולא
I am about to have dental implant surgery. Quoting from the leaflet – "The actual surgery involves uncovering the jawbone by lifting back the gum,drilling
שלום רב, לשיטת הפוסקים שאינם מכירים במוות מוחי כמות האדם, האם ניתן להגדיר אדם שנמצא במצוות מוחי כגוסס? אם לא- מה ההגדרה הנכונה למצב של
