שלום רב
אני ובעלי יחד כבר 5 שנים,לפני קצת יותר מחצי שנה נישאנו.
ומאז כול חודש יש ויכוח גדול בנושא הנידה, הוא אינו מעוניין לקיים את המצווה, ואני כן.
הוא רואה בזה דבר מגעיל שאשתו נקראת נידה – מרוחקת, לא מוצא בזה היגיון, ולי אין את כול התשובות והכוח לריב שוב כל הזמן מחדש.
מה עליי לעשות? איך אני מקרבת אותו לכך?
למרות שתקוותי מתחילה לפוג, אני מפחדת שהדבר יביא לפירוד, מה שאמור לעשות ההפך.
אנא עזרו לי! תודה
ב. חכמינו הבינו כי שמירת איסור הנדה מסייע לשלום בית, בכך שהוא מאפשר תהליך של התחדשות בכל חודש, תהליך המונע שגרה שמביאה להחלשת הקשר הזוגי. המקור (מסכת נידה דף ל"א עמוד ב'):
"היה רבי מאיר אומר: מפני מה אמרה תורה נדה לשבעה? מפני שרגיל בה וקץ בה. אמרה תורה: תהא טמאה שבעה ימים, כדי שתהא חביבה על בעלה כשעת כניסתה לחופה"
ג. כששוררת אהבה אמיתית בין בני זוג קיימת גם התחשבות אמיתית של האחד ברגשותיו של השני.
אם תבהירי לבעלך שאת מבקשת את התחשבותו ברגשותייך, ואת ממילא תפצי אותו בימים האחרים, יש סיכוי שהוא יעתר, לא יפגע בך, ואף יהנה מהיתרונות של המחזוריות.
ד. למצב אחד אין לי פתרון: אם הבעל רואה באשתו אובייקט מיני ותו לא – המצב באמת קשה, ואז לדיבורים על התחשבות הדדית יש הרבה פחות משמעות.
(ראי גם בתשובה לשאלה קודמת בנושא – #4754)
מה עם הקונדום כאמצעי הגנה כנגד מחלות מין (למשל איידס, צהבת B וכו') האם אין לזה התייחסות מבחינה הלכתית? הרי ידוע היום שאין שום דרך
האם מותר לי להישתמש בפיתיונות מהטבע(לא כשרים-גמברי שרימפס קלאמרי,צדפות למיניהם) האם אין לי בעיה של נגיעה בשרץ מת? ושאלה שמציקה ומועלת בכול פורום דייג בישראל:
שלום וברכה! אני בת 21 מאז גיל 15 אני סובלת מבעיה שמאוד מעיבה על חיי והיא:שאני מדברת עם אנשים או מדברים איתי פתאום יכול להופיע
