החתמת שעון בבית חולים לעבודה

הכלל בשכירות פועלים היא: "הכל כמנהג המדינה". ומבואר, שהכוונה ל"מנהג שכיח ונעשה הרבה פעמים, אבל דבר שאינו נעשה רק פעם אחת או שני פעמים אינו קרוי מנהג". (שו"ע חו"מ שלא, א-ב)

לפי זה, הקובע הוא הנוהג המקובל בזמננו בבתי החולים.

לגבי תפילות בזמן העבודה, נראה מקובל בזמנינו בהרבה מקומות לצאת לתפילת מנחה, שהיא קצרה ובאמצע היום. ודומה להפסקות המקובלות בעבודה לקפה, ארוחת צהרים, וכדו'. בכמה מקומות עבודה, נוהגים גם לערבית בחורף.

אולם, לתפילת שחרית נראה שברוב מקומות אינו מקובל (ויש לברר בכל תחום עבודה). אך אם המשמורת מתחילה באמצע הלילה או מאד מוקדם בבוקר, כך שחייבים להתפלל באמצע המשמרת, יתכן שהדבר מותר אם לא מאריכים בתפילה.

בכל זאת, להחתים כניסה בשעון נוכחות מיד לפני התפילה או להחתים יציאה בשעון מיד לאחר סיום התפילה, נראה שאין לעשות כן בלי רשות מפורשת מהמנהל או מנהג ידוע באותו מקום – שהרי במצב זה התפילה אינה "בלועה" כהפסקה נצרכת בתוך העבודה. בפועל, העבודה מתחילה רק אחר כך, או כבר סיימה לפני כן.

 

בברכה,

הרב מאיר אורליאן