שלום,
אבי מאושפז לסירוגין בגלל דלקת ריאות שאיפתית מלפני כשלושה שבועות.
הוא לאחר החייאה, ומצוי בהנשמה, פעם שנייה, באמצעות טובוס, כשהמספרים מורים שרק המכונה "נושמת", והוא לא מוסיף משלו לנשימה דבר, לעת עתה.
הרופאים טוענים שהסיכוי שינשום בכוחות עצמו קטן, ומבקשים מאתנו הנחיה מה לעשות אם יהיה שינוי נוסף לרעה במצבו: האם לחברו שוב למכונה? האם לאפשר לו לנשום באמצעי קבוע, ולאשפזו בבית חולים לחולים נשימתיים כרוניים? האם לא להתערב?
האם וכיצד אוכל לקבל על כך את עצתו של הרב ד"ר הלפרין?
תודה,
י
כל עוד יש סיכוי, אפילו קטן, שהחולה יחזור לנשום בכוחות עצמו, חייבים, גם על פי חוק וגם על פי ההלכה לתת לו את הסיכוי. ראה נא בקישורים הבאים:
דפי מידע לציבור – חוק החולה הנוטה למות
חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו 2005
הנחיות רפואיות מקדימות של משרד הבריאות.
מאתר כיפה, מספר השאלה: 114650 שלום, רציתי לדעת האם התרופה – פוריק הריון כשרה לפסח? ואם לא, האם יש סוג אחר של ברזל כשר לפסח
רציתי לדעת אחת ולתמיד במצב שעל פי הרפואה אין שום סיכוי להביא ילדים האם יש איזשהוא היתר הלכתי לקבל תרומת זרע מגוי
