איך נקבע האם הבן הוא יהודי או לא?…
יש היום מספר נשים בודד שאין להם רחם יש להכול רק אין רחם אז הם כאילו נונות ביצית שלהם הכול שלהם ורק התינוק גדל אצל
נשאלתי ע"י האשה, בת 41 (4 ילדים) שמעוניינת למצוא דרך למנוע את הופעת הווסת החדשי באופן קבוע. היא לא מעוניינת בעוד ילדים (ובעבר ביו סיבוכים והפלות שהיו קשורות לashermans וMTHFR )
האשה טוענת שבגלל המחזורים הקצרים לה, המצב הקיים משפיע לרעה עליה, ועל היחסים עם בעלה. כעת יש לה התקן רגיל. היא שוקלת שימוש בהתקן מסוג מירנה או "הרס הרירית" (abalation).
שאלותיי הן:
1- האם המירנה הוא נורא כמו שמספרים? ואם יש סיכוי סביר שאחרי כמה חודשים הדימום ייעלם ? (ואם היא תוכל להטהר בחודשים הראשוניים בכלל)?
(האם יש עוד דרך להשיג אותן תוצאות? היא טענת שכאשר הי משתמשת בגלולות בדרך כלל יש breakthrough bleeding ולכן למעשה הוא לא מוסיף הרבה. )
2- הרס הרירית- נדמה לי שראיתי שכתבת פעם מאמר על זה. האם לדעתך מדובר בפעולה שמבחינה בריאתות היא לא נכונה, או מבחינה הלכתית אסורה?
הת"ר פרוגסטוגני בדמם ווסתי כבד כטיפול מונע כריתת רחם
מקור המאמר:
ספר אסיא י, עמ' 248-260 (2007)
אסיא עא-עב, עמ' 131-143 (2003)
אשמח אם תוכל להתייחס לשאלותיי
אם ברירה היא בין מירנה לבין אבלציה –עדיף לנסות מירנה.
באחוז גבוה של המקרים ניתן יהיה להימנע מאבלציה.
כמחצית הנשים יעברו גם את החודשים הראשונים ללא בעיות מיוחדות, כשהחצי השני עלולות לסבול בחודשים הראשונים מכתמים ודימומים לא סדירים.
אבלציה היא פעולה חודרנית משמעותית יותר מאשר הכנסת התקן.
הכלל ברפואה הוא שאם אין הכרח בפעולה חודרנית — יש להימנע ממנה עקב סיבוכים אפשריים.
יש היום מספר נשים בודד שאין להם רחם יש להכול רק אין רחם אז הם כאילו נונות ביצית שלהם הכול שלהם ורק התינוק גדל אצל
שלום רב אני סטודנט לרפואה בשנה ו' באוניברסיטת ת"א. אני מתחיל להבין את המורכבות של העבודה בבית חולים בשבת ובמיוחד בבית חולים חילוני. אני מעוניין
אשתי שתחי` ואני מנסים להכנס להריון כשנה ללא הצלחה. השבוע הלכנו לפרופסור שמומחה לפריון ולאחר בדיקות שנעשו הוא הגיע למסקנה שלאשתי בעיית ביוץ . בסוף
שלום רב שמי ***,אישתי ב"ה נמצאת בחודשים הראשונים להריונה, ויום כיפור הבא עלינו לטובה מתקרב. אני יודע שההלכה אומרת שבמידה ואישה מעוברת מתאווה לדבא מאכל