השמות בהלכה למערכת העיכול
אני עושה עבודה על מערכת העיכול וקראתי את המאמר שנמצא במאגר אך אני מבקשת לדעת את ההגדרה ההלכתית למכרכת העיכול אם יש כזאת ואת ההגדרות
רציתי לשאול, אישה שתהליך הביוץ אצלה מלווה בהפרשת ריר וכתם דם, באופן קבוע, האם הכתם אוסר?
תשובת הרב אשר שקאני:
אם מדובר בכתם שנמצא שלא בבדיקה פנימית, אזי יש לנהוג על פי כללי ההלכה של כתמים. כלומר, אם הכמות היא קטנה דינה ככל דיני כתמים שאין לאסור אלא כאשר יחולו ד' תנאים:
א. שגודל הכתם הנמצא הינו יותר מ-20 מ"מ.
ב. שנמצא ע"ג בגד לבן.
ג. דבר המקבל טומאה.
ד. שאין במה לתלות את הכתם[1].
ואמנם אם הכתם שנמצא היא כמות גדולה של דם שיש לחוש שהוא דם וסת יש לאסור גם אם לא חלו ד' התנאים הנ"ל. וכדי לדעת אם הוא כתם או וסת יש לגשת למורה הוראה[2].
[1] יעויין בשו"ע יו"ד סי' קצ.
[2] ישנה כמות גדולה של דם שיש לחוש ישנם נשים הרואות דם בזמן הביוץ, בזמן הביוץ נקרע קרום של השחלה נשפכת ממנה ביצית יחד עם קצת נוזל ודם והכל נשאב לתוך החצוצרה ומגיע לרחם, בנוסף כתוצאה מהביוץ יש באותו זמן ירידה ברמת האסטרוגן בדם שיכולה לגרום לדימום הורמונלי מהרחם. הדעה המקובלת היום היא שהדם אכן בא מהרחם עצמו כתוצאה מהשינוי ברמות האסטרוגן דהיינו דם וסת. וכ"פ הגרשז"א וכמו שמובא כל זה בספר נשמת אברהם (סי' קפג סק"א)
אני עושה עבודה על מערכת העיכול וקראתי את המאמר שנמצא במאגר אך אני מבקשת לדעת את ההגדרה ההלכתית למכרכת העיכול אם יש כזאת ואת ההגדרות
מבקש לדעת לגבי כשרות תרופות הומאופתיות בכלל וספציפית לגבי 3 תרופות שקבלנו לאחרונה- 1. ADR30C 2.OLIGOSTIM MANGANESE של חברת DOLISIS 3. MEDIJEL JEL לפצעים בפה
ביצעתי התקן שגרם לדימום ההתקן הוא רגיל (לא מירינה) ואני ביום ה-5 של השבעה נקיים. האם זה מטמא באופן מוחלט וודאי או שייתכן ולא. כששאלתי